Author: szelcer

Mishnah Tamid 3:8: From Jericho they would hear the sound of the Great Gate being opened. From Jericho they would hear the sound of the Magrefa [lit. shovel, a musical instrument with holes in it ] From Jericho they would hear the sound of the wood that ben Katin made for the wheel of the laver. From Jericho they would hear the sound of Gevini the Announcer [that the priests should begin their service]. From Jericho they would hear the sound of the flute. From Jericho they would hear the sound of the cymbal. From Jericho they would hear the sound of the [daily] song [of the Levites]. From Jericho they would hear the sound of the shofar [sounded daily]. There are those that say [they even heard] the sound of the Kohen Gadol [the High Priest] at the time when he would mention the name [of G-d] on Yom Kippur. From Jericho they would smell the aroma of the compounding of the incense. Rabbi Eliezer ben Daglai said: [My] father had goats on the mountains of Michvar
and they would sneeze from the smell of the compounding of the incense.

מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח. מיריחו היו שומעין קול המגריפה. מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז. מיריחו היו שומעין קול החליל. מיריחו היו שומעין קול הצלצל. מיריחו היו שומעין קול השיר. מיריחו היו שומעים קול השופר. ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת. אמר רבי אליעזר בן דגלאי עזים היו לבית אבא בהר מכוור. והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת:

Mishnah Tamid 3:9: The one who won [the right] to remove the ash from the inner altar, went in and took the basket [used to collect the ash] and placed it in front of him, and he would scoop [the ashes] and put them inside it [the basket], and in the end, he swept the rest into it [the basket] and he would leave it [in the sanctuary] there and leave. The one who won [the right] to remove the ashes from the Menora , would enter [the sanctuary], [if] he found the two eastern lamps [still] lit, he would remove the ash from the other [lamps] ned leave the ones burning in their place. If he found them extinguished, he would remove the ashes from them and re-kindle them from the ones that were still lit and then remove the ashes from the rest. There was a stone in front of the Menora which had three steps that on them the priest would stand and prepare the lamps. He would leave the jug on the second step and leave.

מי שזכה בדשון מזבח הפנימי. נכנס ונטל הטני. והניחו לפניו. והיה חופן ונותן לתוכו. ובאחרונה כיבד את השאר לתוכו והניחו ויצא. מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיות דולקים מדשן את השאר. ומניח את אלו דולקים במקומן. מצאן שכבו. מדשנן ומדליקן מן הדולק. ואחר כך מדשן את השאר. ואבן היתה לפני המנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות והניח את הכוז על מעלה שניה ויצא:

Mishnah Tamid 3:8: From Jericho they would hear the sound of the Great Gate being opened. From Jericho they would hear the sound of the Magrefa [lit. shovel, a musical instrument with holes in it ] From Jericho they would hear the sound of the wood that ben Katin made for the wheel of the laver. From Jericho they would hear the sound of Gevini the Announcer [that the priests should begin their service]. From Jericho they would hear the sound of the flute. From Jericho they would hear the sound of the cymbal. From Jericho they would hear the sound of the [daily] song [of the Levites]. From Jericho they would hear the sound of the shofar [sounded daily]. There are those that say [they even heard] the sound of the Kohen Gadol [the High Priest] at the time when he would mention the name [of G-d] on Yom Kippur. From Jericho they would smell the aroma of the compounding of the incense. Rabbi Eliezer ben Daglai said: [My] father had goats on the mountains of Michvar
and they would sneeze from the smell of the compounding of the incense.

מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח. מיריחו היו שומעין קול המגריפה. מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז. מיריחו היו שומעין קול החליל. מיריחו היו שומעין קול הצלצל. מיריחו היו שומעין קול השיר. מיריחו היו שומעים קול השופר. ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת. אמר רבי אליעזר בן דגלאי עזים היו לבית אבא בהר מכוור. והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת:

Mishnah Tamid 3:9: The one who won [the right] to remove the ash from the inner altar, went in and took the basket [used to collect the ash] and placed it in front of him, and he would scoop [the ashes] and put them inside it [the basket], and in the end, he swept the rest into it [the basket] and he would leave it [in the sanctuary] there and leave. The one who won [the right] to remove the ashes from the Menora , would enter [the sanctuary], [if] he found the two eastern lamps [still] lit, he would remove the ash from the other [lamps] ned leave the ones burning in their place. If he found them extinguished, he would remove the ashes from them and re-kindle them from the ones that were still lit and then remove the ashes from the rest. There was a stone in front of the Menora which had three steps that on them the priest would stand and prepare the lamps. He would leave the jug on the second step and leave.

מי שזכה בדשון מזבח הפנימי. נכנס ונטל הטני. והניחו לפניו. והיה חופן ונותן לתוכו. ובאחרונה כיבד את השאר לתוכו והניחו ויצא. מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיות דולקים מדשן את השאר. ומניח את אלו דולקים במקומן. מצאן שכבו. מדשנן ומדליקן מן הדולק. ואחר כך מדשן את השאר. ואבן היתה לפני המנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות והניח את הכוז על מעלה שניה ויצא:

Mishnah Tamid 3:6: The one who won [the right to remove] the ash from the inner altar and [the one who won that right] for the Menora would go ahead and had four vessels were in their hands: [they were] the basket [to hold the ash from the inner altar] and the jug [to hold the ash from the Menora] and two keys. The basket was similar [approximately] to a tarkav [measurement of volume]of [made of] gold that could hold two and a half kav
[measurement of volume]. The jug was similar to a large pitcher [made
of] of gold. And the two keys, one [was to unlock the door from the
inside] he put [his hand through a small opening] up to the armpit, and
one [was for a lock] that could be opened quickly.

מי שזכה בדישון מזבח הפנימי והמנורה. היו מקדימין וארבעה כלים בידם. הטני. והכוז. ושתי מפתחות. הטני דומה לתרקב גדול של זהב מחזיק קבין וחצי. והכוז דומה לקתון גדול של זהב. ושתי מפתחות אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון:

Mishnah Tamid 3:7: He came to the northern small opening. There were two
small openings in the Great Gate, one in the north [side of the gate] and one in
the south [side]. The one in the south, no one ever entered through it, and
about it Yechezkel explained and said, "And the LORD said unto me: ‘This gate
shall be shut, it shall not be opened, neither shall any man enter in by it, for
the LORD, the G-d of Israel, hath entered in by it; therefore it shall be shut."
(Ezekiel 44:2) He took the key and opened the small opening. He entered the cell
and from the cell to the sanctuary until he reached the Great Gate. [When] he
reached the Great Gate he removed the bolt and the locks and opened it. The one
who was slaughtering [the tamid offering] would not slaughter until he heard the
sound of the Great Gate was opened.

בא לו לפשפש הצפוני. ושני פשפשין היו לו לשער הגדול אחד בצפון ואחד בדרום. שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם. ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל (יחזקאל מד, ב) ויאמר אלי ה’ השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה’ אלהי ישראל בא בו והיה סגור. נטל את המפתח ופתח את הפשפש נכנס לתא ומן התא אל ההיכל עד שהוא מגיע לשער הגדול. הגיע לשער הגדול העביר את הנגר ואת הפותחות ופתחו. לא היה שוחט השוחט עד ששומע קול שער הגדול שנפתח:

Mishnah Tamid 3:4: They [the priests] then went to the Chamber of Vessels and took out from there ninety three silver vessels and golden utensils. They would give the [lamb to be] the Tamid
[offering] to drink from a golden cup. Even though it had been checked
[for blemishes] the previous evening, they would check it [now] by the
light of a torch.

נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב. השקו את התמיד בכוס של זהב. אף על פי שהוא מבוקר מבערב מבקרין אותו לאור האבוקות:

Mishnah Tamid 3:5: The one who won [the right to slaughter] the tamid
[offering], would drag it and go to the House of Slaughtering [the area where
the offerings were slaughtered] and the ones who won [the right to place] the
limbs would walk with him. The House of Slaughtering was to the north of the
altar and near it there were eight short pillars and squares of cedar wood were
[each] of them and iron hooks were inserted into them [the squares]; there were
three sets [of hooks] for each one [block], upon which they would hang [the
slaughtered animal]. The [animal] would be skinned on marble tables that were
between the pillars.

מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחים. ומי שזכה באיברים הולכין אחריו. בית המטבחים היה לצפונו של מזבח. ועליו שמונה עמודים ננסין ורביעית של ארז על גביהן ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד. שבהן תולין ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים:

Mishnah Tamid 3:2: The appointed [priest] said to them: Go out and see if the time of slaughtering [the Tamid] has arrived. If it [the time] has arrived, the watchman would say, “It [the eastern sky] is shining [it is dawn].” Masya ben Shmuel
says: [the priest would then ask] "Has the eastern sky is lit up until
Chevron?" and he [the watchman] would say "Yes!"

אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע הרואה אומר ברקאי. מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון והוא אומר הין:

Mishnah Tamid 3:3: He [The appointed priest] said to them: Go out and bring a lamb from the Chamber of Lambs. Now, the Chamber of Lambs was in the north-western corner [of the Chamber of Fire]. There were four chambers there: one was the chamber of lambs, one was the Chamber of Seals, [where one could buy tokens marked with the appropriate meal offering], one was the Chamber of Fire, and one was the chamber where they would make the Lechem HaPanim.

אמר להם צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים. והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית וארבע לשכות היו שם. אחת לשכת הטלאים. ואחת לשכת החותמות ואחת לשכת בית המוקד. ואחת לשכת שהיו עושין בה לחם הפנים.

Mishnah Tamid 2:5: They would select [from the stockpile] nice [logs] of fig wood to arrange the secondary pyre [used for] incense. [It was] opposite the south western corner [of the altar], pulled in from the corner four amot [cubits] towards the north. [They placed enough wood] that by their estimation[ would produce] five Se’ah [Mishnaic volume] of coals and on Shabbat [they would place on this pyre enough wood] that they esimated [would produce] eight Se’ah of coals, for that was where they would placed the two spoonfull of frankincense of the Lechem HaPanim [show breads placed on the table in the Temple]. The limbs and the fats that were not consumed [by the primary fire] the previous evening [and had been temporarily placed on the sides of the altar] they [the priests] would return them to the pyre. They ignited the pyres with fire and went down [from the altar] and went to the Chamber of Hewn Stone.

בררו משם עצי תאנה יפין לסדר המערכה שניה לקטורת מכנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות. בעומד חמש סאים גחלים. ובשבת בעומד שמונת סאין גחלים. ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. האיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב מחזירין אותן למערכה. הציתו שתי המערכות באש וירדו ובאו להם ללשכת הגזית:

Mishnah Tamid 3:1: The appointed [priest] said to them: Come and draw lots [to determine] who will slaughter [the daily Tamid offering], who will throw the blood [of the offering on the altar], who will remove the ash from the inner altar, who will remove the ash from the Menora who will take the limbs [of the Tamid offering] up the ramp [of the altar]. [Specifically who will transport] the head, the right hind leg, the two forelegs, the tail, the left hind leg, the chest, the neck, the two sides, the intestines, the fine flour [for the meal offering, offered daily along with the tamid], the Chavitim [the Kohen Gadol’s
daily meal offering of flour and oil baked in a pan] loaves and the wine [for
libation]. They would draw lots, and whoever won, won.

אמר להם הממונה בואו והפיסו מי שוחט. מי זורק. מי מדשן מזבח הפנימי. מי מדשן את המנורה. מי מעלה אברים לכבש. הראש והרגל. ושתי הידים. העוקץ והרגל. החזה והגרה. ושתי דפנות. הקרבים. והסלת. והחביתים. והיין. הפיסו זכה מי שזכה:

Mishnah Tamid 2:3: They [the priests] began
transferring the [wood] logs to arrange the pyre [on the altar]. But are
all [types of] wood valid the pyre? Yes, all [types of] wood are valid
for the pyre, except wood from an olive [tree] and from a vine. It was
[the wood] of these [trees] they was commonly used, branches of a fig
tree, walnut [tree] or an oil [tree].

החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה וכי כל העצים כשרים למערכה. הין. כל העצים כשרין למערכה חוץ משל זית ושל גפן. אבל באלו רגילין במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן:

Mishnah Tamid 2:4: He [the priest] arranged the large pyre towards the east [side of the altar], and it “looked” [small openings] towards the east [side] and the ends of the inner logs would touch the Tapuach.
There was space between the logs from where they would ignite the twigs.

סידר המערכה גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה וראשי הגיזרין הפנימים היו נוגעים בתפוח. וריוח היה בין הגיזרים. שהיו מציתין את האליתא משם:

Mishnah Tamid 2:1: His brothers [the other priests]
saw him go down [from the altar] and they would run; they hurried and
sanctified their hands and feet from the laver [and] took the shovels
[used to scoop ash] and the forks [used for moving sacrificial parts]
and go up to the top of the altar. The limbs and the fats that weren’t
consumed [by the fire] the previous evening, would be moved to the sides
of the altar. If the sides of the altar could not hold them, they would
arrange them around the altar [on the ledge surrounding it].

ראוהו אחיו שירד והם רצו ובאו. מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור. נטלו את המגריפות. ואת הצינורות ועלו לראש המזבח. האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב סונקין אותם לצדדי המזבח. אם אין הצדדין מחזיקין. סודרין אותם בסובב על הכבש:

Mishnah Tamid 2:2: They [the priests] began heaping the ash onto the Tapuach [heap of ashes on the top of the altar in the Temple courtyard] The Tapuach was in the middle of the top of the altar. Sometimes there was approximately three hundred kor
[measurement of volume] on it. During pilgrimage festivals, they would not
remove its ash, because it was a decoration for the altar [to show that it was
being used frequently]. During the days [of the Temple], the priests were never
lazy about removing the ash [when there was too much].

החלו מעלין באפר על גבי התפוח. ותפוח היה באמצע המזבח. פעמים עליו כשלש מאות כור. וברגלים לא היו מדשנין אותו מפני שהוא נוי למזבח. מימיו לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן:

Mishnah Tamid 1:3: He [the supervising priest] took the key and opened the small door [located in the Chamber of Fire] and entered from the Chamber of Fire to the Courtyard. And they [the other priests] entered after him with two torches of fire were in their hands. They would split into two groups. [One group] walked under the portico [surrounding the Courtyard] towards the east and [the other group] walked under the portico towards the west. They would check [the temple vessels] and walk until they reached the place where the Chavitim [loaves of bread brought as meal offering] are made. They [the two groups] met each other and would say, “It is fine, all is fine,” [the vessels are in order]. They would appoint [from their group] makers of the Chavitim to make the Chavitim.

נטל את המפתח. ופתח את הפשפש. ונכנס מבית המוקד לעזרה. ונכנסו אחריו. ושתי אבוקות של אור בידם. ונחלקו לשתי כתות. אלו הולכים באכסדרא דרך המזרח. ואלו הולכים באכסדרא דרך המערב. היו בודקין והולכין. עד שמגיעין למקום בית עושי חביתים. הגיעו אלו ואלו אמרו שלום הכל שלום. העמידו עושי חביתים לעשות חביתים:

Mishnah Tamid 1:4: The one who won the right to remove the ashes from the altar, would remove [the ashes] and they [the other priests] say to him, “Be careful to not touch the utensil [the shovel] until you have sanctified your hands and feet from the laver.” And [they would continue saying],”Look, the shovel is placed in the corner between the ramp [of the altar] and the altar, on the west of the ramp.” No one would enter [the area between the altar and the antechamber] with him, and he didn’t have a candle in his hand, rather he would walk by the light of the altar’s pyre. They [the other priests] would not see him and would not hear him until they heard the sound of the wood that Ben Kitin made [into] a wheel for the laver [being turned], and they would say, “The time has come to sanctify your hands and feet from the laver.” He would take the silver shovel and go up to the top of the altar and stir the coals from side to side, and then scoop from the inner consumed [coals]. He then went back down. When he reached the floor, he would turn his face to the north [and] walk along the eastern side of the ramp for about ten amot [cubits]. He piled the coals on the floor three tefachim [hand-breadths] from the ramp, the [same] place where they would put the crop of the bird [ of a burnt offering ] and the ashes from the [golden] inner altar and the ashes of the menora.

מי שזכה לתרום את המזבח. הוא יתרום את המזבח. והם אומרים לו. הזהר שמא תגע בכלי. עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור. והרי המחתה נתונה במקצוע בין הכבש למזבח. במערבו של כבש. אין אדם נכנס עמו. ולא נר בידו. אלא מהלך לאור המערכה. לא היו רואין אותו. ולא שומעין את קולו. עד ששומעין קול העץ. שעשה בן קטין מוכני לכיור. והן אומרים הגיע עת. קידש ידיו ורגליו מן הכיור. נטל מחתת הכסף. ועלה לראש המזבח. ופנה את הגחלים הילך והילך. חתה מן המאוכלות הפנימיות וירד. הגיע לרצפה. הפך פניו לצפון. הלך למזרחו של כבש כעשר אמות. צבר את הגחלים על גבי הרצפה. רחוק מן הכבש שלשה טפחים מקום שנותנין מוראות העוף ודישון מזבח הפנימי והמנורה:

Mishnah Tamid 1:1: The Kohanim [priests] stood watch in three places in the Temple: in the Chamber of Avtinas [name of a family] , in the Chamber of Nitsots [spark] , and in the Chamber of Fire. The Avtinas and Nitsots
chambers were elevated and the youngsters [priests] would [stand] watch
there. The Chamber of Fire was domed structure, surrounded by benches of
stone. The elders of the ministering priestly family would sleep there
and the keys to the courtyard were in their hands. The young priests
would sleep in their clothes on the ground. They did not sleep in their
holy clothes but would take them off, fold them, put them under their
heads and sleep wearing their own clothing. If one had a seminal
emission, he would exit and walk down a circular [staircase] that led
under the Temple where candles were burning on both sides [to give
light] until he got to the Room of Immersion. There was a bonfire and a
restroom there. This was the respectfulness: If he found it locked, he
would know that there was somebody there. If it was open, he would know
that there was nobody there, he would go down and immerse himself, come
up and dry off and warm himself by the bonfire. He would go [to the
Chamber of Fire] and sit with the other priests until the gates opened
and leave and go on his way.

בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס. בבית הניצוץ. ובבית המוקד. בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות. והרובים שומרים שם. בית המוקד כיפה. ובית גדול היה מוקף רובדים של אבן. וזקני בית אב ישנים שם. ומפתחות העזרה בידם. ופרחי כהונה איש כסתו בארץ. לא היו ישנים בבגדי קדש. אלא פושטין ומקפלין ומניחים אותן תחת ראשיהן ומתכסין בכסות עצמן. אירע קרי לאחד מהן יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה. והנרות דולקין מכאן ומכאן. עד שהוא מגיע לבית הטבילה. ומדורה היתה שם. ובית כסא של כבוד. וזה היה כבודו. מצאו נעול. יודע שיש שם אדם. פתוח. יודע שאין שם אדם. ירד וטבל עלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה. בא וישב לו אצל אחיו הכהנים. עד שהשערים נפתחים. יוצא והולך לו:

Mishnah Tamid 1:2: Anybody [of the priests] who wishes to remove [the ashes] from the altar must rise early and immerse himself [in the mikva]
as long as the supervising priest hasn’t yet arrived. When did the supervising
priest arrive? There is no set time; sometimes he comes when the rooster crows,
or close to it, sometimes before, sometimes after. The supervisor would knock on
them [the doors to the Temple] and they [the priests] would open [the doors] for
him. He would say to them, "Whoever has immersed, come and participate in the
lottery." They would perform the lottery and whoever won, won.

מי שהוא רוצה לתרום את המזבח. משכים וטובל עד שלא יבא הממונה. וכי באיזו שעה הממונה בא. לא כל העתים שוות. פעמים שהוא בא מקריאת הגבר. או סמוך לו מלפניו או מלאחריו. הממונה בא ודופק עליהם. והם פתחו לו. אמר להן מי שטבל יבא ויפיס. הפיסו. זכה מי שזכה: