A deaf man who married a woman of sound senses or a man of sound senses who married a deaf woman may, if he wishes to release her, do so; and if he wishes to retain her he may also do so. As he marries [the woman] By gestures so he divorces her by gestures. If a man of sound senses married a woman of sound senses and she became deaf, he may, if he wishes, release her; and if he wishes he may retain her. If she became an imbecile he may not divorce her. If He, however, became deaf or insane, he may never divorce her. R. Johanan b. Nuri asked: why may a woman who became deaf be divorced while a man who became deaf may not divorce [his wife]? they answered him: a man who gives divorce is not like a woman who is divorced. For while a woman may be divorced with her consent as well as without it, a man can give divorce only with his full consent.

 יבמות 14.1
חירש שנשא פיקחת, ופיקח שנשא חירשת-- אם רצה, יוציא; ואם רצה, יקיים׃ כשם שהוא כונס ברמיזה, כך הוא מוציא ברמיזה׃ אבל פיקח שנשא פיקחת, ונתחרשה-- אם רצה, יוציא; ואם רצה, יקיים׃ נשתטת, לא יוציא׃ נתחרש הוא, או נשתטה-- אינו מוציא עולמית׃ 
אמר רבי יוחנן בן נורי, וכי מפני מה אמרו האישה שנתחרשה יוציא, והאיש שנתחרש אינו מוציא עולמית׃ אמרו לו, אינו דומה האיש המגרש לאישה המתגרשת׃ האישה יוצאה לרצונה, ושלא לרצונה; והאיש אינו מוציא אלא לרצונו

R. Johanan b. Gudgada testified concerning a deaf [minor] who was given in marriage by her father that she may be released by a letter of divorce. They said to him: the other also is in a similar position.

 יבמות 14.2 
העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החירשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט; אמרו לו, אף זו כיוצא בה