| It once happened that two were even as they ran to mount the ramp. One of them pushed his fellow who fell and broke his leg. When the court saw that they incurred danger, they ordained that the altar be cleared only by count. There were four counts. This is the first count. |
יומא
2.2 מעשה שהיו שניים שווים רצים ועולים בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, ונפל ונשברה רגלו; וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפיס׃ ארבעה פייסות היו שם׃ זה הוא הפיס הראשון |
| The second count: who should slaughter [the daily regular offering], who should sprinkle the blood, who should remove the Ashes from the inner altar, who should remove the Ashes from the candlestick, who should take up to the ramp the limbs [of the offering], the head and the [right] hind-leg, the two forelegs, the tail and the [left] hind-leg, the breast and the throat, the two flanks, the inwards, fine flour, the Cakes and the wine. Altogether thirteen priests obtained a task. Ben Azzai said before R. Akiba in the name of Joshua: it [the Daily Offering] was offered up in the way it walks. |
יומא
2.3 הפיס השני׃ מי זורק, מי שוחט, מי מדשן את המזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה; מי מעלה אברים לכבש-- הראש והרגל, ושתי הידיים, והעוקץ והרגל, והחזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתים, והיין׃ שלושה עשר זכים בו׃ אמר בן עזאי לפני רבי עקיבה משם רבי יהושוע, כדרך הילוכו, היה קרב |
לע"נ גננדיל בת משה