| If they find him not guilty, he is discharged, if not, it [the trial] is adjourned till the following day, whilst they [the judges] go about in pairs, practise moderation in food, drink no wine the whole day, and discuss the case throughout the night. Early next morning they reassemble in court. He who is in favour of acquittal states, `I declared him innocent and stand by my opinion.` while he who is in favour of condemnation shall say: `I declare him guilty and stand by my opinion.` one who [previously] argued for conviction may now argue for acquittal, but not vice versa. If they have made any mistake, the two judges` clerks are to remind them thereof. If they find him not guilty, they discharge him. If not, they take a vote. If twelve acquit and eleven condemn, he is acquitted. If twelve condemn and eleven acquit, or if eleven condemn and eleven acquit and one says, `I do not know,` or even if twenty-two acquit or condemn and a single one says, `I do not know,` they add to the judges. Up to what number is the court increased? By twos up to the limit of seventy-one. If thirty-six acquit and thirty-five condemn, he is acquitted. But if thirty-six condemn and thirty-five acquit, the two sides debate the case together until one of those who condemn agrees with the view of those who are for acquittal. |
סנהדרין 5.5 אם מצאו לו זכות, פטרוהו׃ ואם לאו-- מעבירין דינו למחר, ומזדווגין זוגות זוגות, וממעטין במאכל, ולא היו שותין יין כל היום, ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה, ולמחרת משכימין ובאין לבית דין׃ המזכה אומר אני הוא המזכה ומזכה אני במקומי, והמחייב אומר אני הוא המחייב ומחייב אני במקומי׃ המלמד חובה, מלמד זכות; אבל המלמד זכות, אינו יכול לחזור וללמד חובה׃ ואם טעו בדבר, סופרי הדיינין מזכירין אותם׃ אם מצאו לו זכות, פטרוהו׃ ואם לאו, עומדין על המניין׃ שנים עשר מזכין, ואחד עשר מחייבין-- זכאי׃ שנים עשר מחייבין, ואחד עשר מזכין, אפילו אחד עשר מזכין ואחד עשר מחייבין, ואחד אומר איני יודע, ואפילו עשרים ושניים מזכין או מחייבין, ואחד אומר אינו יודע-- יוסיפו הדיינין; עד כמה הם מוסיפים, שניים שניים עד שבעים ואחד׃ שלושים ושישה מזכין, ושלושים וחמישה מחייבין-- זכאי׃ שלושים ושישה מחייבין, ושלושים וחמישה מזכין-- דנין אלו כנגד אלו, עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכין |
|
When the trial is ended, he [the condemned] is led forth to be stoned.
The place of stoning was without the court, even as it is written, bring
forth him that hath cursed. A man was stationed at the door of the court
with the signalling flag in his hand, and a horse-man was stationed at
the distance yet within sight of him, and then if one says, `I have
something [further] to state in his favour`, he [the signaller] waves
the flag, and the horse-man runs and stops them. And even if he himself
says, `I have something to plead in my own favour`, he is brought back,
even four or five times, providing, however, that there is substance in
his assertion. If then they find him innocent, they discharge him; but if not, he goes forth to be stoned, and a herald precedes him [crying]: so and so, the son of so and so, is going forth to be stoned because he committed such and such an offence, and so and so are his witnesses. Whoever knows anything in his favour, let him come and state it. |
סנהדרין 6.1 נגמר הדין, מוציאין אותו לסקלו; ובית הסקילה היה חוץ לבית דין, שנאמר ''הוצא את המקלל, אל מחוץ למחנה'' (ויקרא כד,יד) ׃ אחד עומד על פתח בית דין, והסודרין בידו, והסוס רחוק הימנו, כדי שיהא רואהו׃ אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות-- הלה מניף בסודרין, והסוס רץ ומעמידו׃ אפילו אמר יש לי ללמד לעצמי זכות-- מחזירין אותו, אפילו ארבעה וחמישה פעמים׃ ובלבד, שיהא ממש בדבריו׃ אם מצאו לו זכות, פטרוהו; ואם לאו, יוצא להיסקל׃ והכרוז יוצא לפניו, איש פלוני בן איש פלוני יוצא להיסקל על שעבר עבירה פלונית, ופלוני ופלוני עדיו; כל מי שהוא יודע לו זכות, יבוא וילמד |
To subscribe
click here
To unsubscribe,
click here
To view our archived/previous mesechtos
click here
To learn about our program for Kitzur Shulchan Aruch Yomi
click here