| If a man dedicated his possessions to the Sanctuary and there were among them things fit for the altar [such as] wines, oils, and birds, R. Eliezer says: they should be sold for the use of [offerings belonging to] each particular kind, and for the price thereof burnt-offerings should be offered, while the other possessions should go to the repair of the Temple. |
שקלים 4.8 המקדיש נכסיו, והיו בהם דברים ראויים ליקרב על גבי המזבח-- יינות, שמנים, וסלתות, ועופות-- רבי אליעזר אומר, יימכרו לצריכי אותו המין, ויביא בדמיהן עולות; ושאר נכסים ייפלו לבדק הבית |
| Once in thirty days prices were fixed [on behalf of] the Chamber. If a man had undertaken to supply fine flours at four [seahs for a sela] and they now stood at three [seahs for a sela] He must [still] supply at four [seahs]. [If he had undertaken to supply] at three [seahs for a sela] and they now stood at four, he must [also] supply at four, for the Sanctuary has the upper hand. If the fine flour became worm-eaten the loss is his; if the wine became sour the loss is his. For he is not entitled to his money except after the altar has accepted the offering. |
שקלים 4.9 אחת לשלושים יום, משערין את הלשכה׃ כל המקבל עליו לספק סלתות מארבע, עמדו משלוש-- יספק מארבע; משלוש, עמדו מארבע-- יספק מארבע׃ שיד הקדש על העליונה׃ אם התליעה סולת, התליעה לו; ואם החמיץ יין, החמיץ לו׃ אינו מקבל את מעותיו, עד שיהא המזבח מרצה |
לע"נ גננדיל בת משה