| The surplus of [money set aside for] shekels is common property, but the surplus of [money set aside for the] tenth of the ephah, and the surplus of [money set aside for] bird-offerings of men who had an issue, for bird-offerings of women who had an issue, for bird-offerings of women after childbirth, their surplus [goes to the chests of] freewill-offerings. This is the general rule: of all [monies set aside] for a sin-offering or for a guilt-offering, the surplus [goes to the chests of] freewill-offerings. The surplus of [money set aside for] a burnt-offering [must be used] for a burnt-offering; the surplus of [money set aside for] a meal-offering [must be used] for a meal-offering; the surplus of [money set aside for] a peace-offering [must be used] for a peace-offering; the surplus of [money set aside for] a Passover-offering [must be used] for a Passover-offering; the surplus of [money raised for] the offerings of Nazirites [must be used] for the offerings of other Nazirites; the surplus of [money raised for] the offerings of a [particular] Nazirite [must go] to the [chests of] freewill-offerings; the surplus of [money raised for] the poor [must be used] for [other] poor; the surplus of [money raised for] a [particular] poor person [must be given] to that [poor person]; the surplus of [money raised for the ransom of] captives [must be used] for [the ransom of other] captives; the surplus of [money raised for the ransom of] a [particular] captive [must be given] to that captive; the surplus of [the money raised for the burial of] the dead [must be used] for [the burial of other] dead; the surplus of [the money raised for the burial of] a [particular] dead person [must be given] to his heirs. R. Meir says: the surplus of [money raised for the burial of] a [particular] dead person must be laid aside until Elijah comes. R. Nathan says: the surplus of [money raised for the burial of] a [particular] dead person [must be used] for building a monument for him over his grave |
שקלים 2.5 מותר שקלים, חולין; מותר עשירית האיפה, מותר קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות, חטאות ואשמות-- מותרן נדבה׃ זה הכלל-- כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה, מותרו נדבה; מותר עולה, לעולה׃ מותר מנחה, למנחה׃ מותר שלמים, לשלמים; ומותר הפסח, לשלמים׃ מותר נזירים, לנזירים; מותר נזיר, לנדבה׃ מותר שבויים, לשבויים; מותר שבוי, לאותו שבוי׃ מותר עניים, לעניים; מותר עני, לאותו עני׃ מותר מתים, למתים; מותר המת, ליורשיו׃ רבי מאיר אומר, מותר המת, יהא מונח עד שיבוא אלייהו ז''ל; רבי נתן אומר, בונין לו נפש על גבי קברו |
| At three periods of the year was the appropriation made [from the shekels] in the Chamber: half a month before the Passover, half a month before Pentecost, and half a month before the feast of Tabernacles. These are also the seasons for the tithe of cattle; thus R. Akiba. Ben `Azzai says: on the twenty-ninth of Adar, and on the first of Sivan, and on the twenty-ninth of Ab. R. Eleazar and R. Simeon say: on the first of Nisan, on the first of Sivan, and on the twenty-ninth of Elul. Wherefore did they say, on the twenty-ninth of Elul and not on the first of Tishri? Because the first of Tishri is a festival, and it is not permitted to tithe on a festival, therefore they advance it to the twenty-ninth of Elul. |
שקלים 3.1 בשלושה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה-- בפרוס הפסח, ובפרוס העצרת, ובפרוס החג; והן גרנות של מעשר בהמה, דברי רבי עקיבה׃ בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באב; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בניסן, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באלול׃ ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול, ולא אמרו באחד בתשרי-- מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב; לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול |
Click here for the hebrew/english of Perek 2 from emishna.com
Click here for the hebrew/english of Perek 3 from emishna.com
לע"נ גננדיל בת משה