| Similarly, he who went out of Jerusalem and recollected that he had holy flesh with him, if he has passed Scopus, he burns it where he is; but if not, he returns and burns it in front of the Temple with the wood of the [altar] pile. And for what [quantity] must they return? R. Meir said: for both, when there is as much as an egg; R. Judah said: for both, when there is as much as an olive; but the Sages rule: holy flesh, [the standard is] as much as an olive; while leaven, [the standard is] as much as an egg. |
פסחים 3.8 וכן מי שיצא מירושלים, ונזכר שיש בידו בשר הקודש-- אם עבר הצופים, שורפו במקומו; ואם לאו, חוזר ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה׃ עד כמה הן חוזרין, רבי מאיר אומר, זה וזה כביצה; רבי יהודה אומר, כזית׃ וחכמים אומרים, בשר הקודש כזית, וחמץ כביצה |
| Where it is the custom to do work on the Eve of Passover until midday one may do [work]; where it is the custom not to do [work], one may not do [work]. He who goes from a place where they work to a place where they do not work, on from a place where they do not work to a place where they do work, we lay upon him the restrictions of the place whence he departed and the restrictions of the place whither he has gone; and a man must not act differently [from local custom] on account of the quarrels [which would ensue]. |
פסחים 4.1 מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות, עושין; מקום שנהגו שלא לעשות, אינן עושין׃ ההולך ממקום שעושין למקום שאינן עושין, או ממקום שאינן עושין למקום שעושין-- נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם, וחומרי מקום שהלך לשם; ואל ישנה אדם, מפני המחלוקת |
Click here for the hebrew/english of Perek 3 from emishna.com
Click here for the hebrew/english of Perek 4 from emishna.com
לע"נ גננדיל בת משה