Peah 1:6: He may give Peah at any time and it is exempt from the tithes, until he smoothes out [the pile of produce]; and he may declare his produce ownerless and it is exempt from tithes, until he smooths out [the pile of produce]; and he may feed it to livestock, other animals and to birds and it is exempt from tithes, until he smoothes out [the pile]; and he may take it from the threshing-floor and sow it and it is exempt from tithes until he smoothes out [the pile] - [these are] the words of Rabbi Akiva. If a priest or a Levite bought a granary the tithes are theirs, until he smoothes out [the pile]. One who dedicates [produce for Temple use] and redeems [the dedicated produce] is obligated in tithes, until the treasurer smoothes out [the pile].

לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות עד שימרח. ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות עד שימרח. ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח. ונוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רי עקיבא. כהן ולוי שלקחו את הגורן המעשרות שלהם עד שימרח. המקדיש ופודה חייב במעשרות עד שימרח הגזבר:

Peah 2:1: And these divide the Peah [corner of the field that must be given to the poor]: a river, a pond, a private road, a public road, a public path, a private path that is permanent during summer and winter days, uncultivated land, plowed land, and a different crop. One who harvests for the purpose of animal food creates a division - [these are] the words of Rabbi Meir; the Sages say: He does not create a division unless he plowed.

ואלו מפסיקין לפאה. הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים והבור והניר וזרע אחר והקוצר לשחת מפסיק דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם כן חרש: