Peah 1:2: One should not make the Peah less than one-sixtieth [of the entire crop]. And although they [the Sages] say that there is no definite amount given for Peah, it is all based upon the size of the field and upon the number of poor [who will be collecting it] and upon the abundance of the crop.

אין פוחתין לפאה מששים. ואף על פי שאמרו אין לפאה שעור, הכל לפי גודל השדה ולפי רוב העניים ולפי רוב הענוה.

Peah 1:3: One may give Peah from the beginning of the field or from its middle. Rabbi Shimon says: only if one gives the full measure at the end. Rabbi Yehudah says: if one has left even one stalk [at the end], he adjoins to it [what he has left to the beginning or middle, and it becomes Peah], if not, he has merely made it ownerless.

נותנין פאה מתחלת השדה ומאמצעה. רבי שמעון אומר, ובלבד שיתן בסוף כשיעור. רבי יהודה אומר, אם שייר קלח אחד, סומך לו משום פאה. ואם לאו, אינו נותן אלא משום הפקר.