Mishnah Oholot 7:3: One who dies in a house that has many openings, they all become impure. If only one of them was open, it is impure and all the others are pure. If he thought to take out [the corpse] through one of them, or through a window that is four by four handbreadths, he protects all the other openings [from impurity]. Beit Shammai say he must decide before the corpse dies, but Beit Hillel say even after he dies. If it was sealed and he decided to open it, Beit Shammai say once he opens four handbreadths [it protects the other openings] but the House of Hillel say [even] once he starts. And they agree that if he opens it in the beginning he must open four handbreadths.

המת בבית. ובו פתחין הרבה. כלן טמאין. נפתח אחד מהן. הוא טמא. וכלן טהורים. חשב להוציאו באחד מהן. או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים. הציל על כל הפתחים. בית שמאי אומרים. יחשוב עד שלא ימות המת. בית הלל אומרים אף משמת. היה סתום ונמלך לפתחו. בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים. ובית הלל אומרים כשיתחיל. ומודים בפותח בתחלה. שיפתח ארבעה טפחים:

Mishnah Oholot 7:4: A woman who is having difficulty in childbirth [and gave birth to a stillborn], and was taken from one house to another, the first is impure by uncertainty and the second is certainly impure. Rabbi Yehuda says when is this so? When she is taken by her arms, but if she was walking, the first is pure because once her womb opens there is no ability to walk. Stillborn fetuses do not open the womb unless the head is rounded like a spindle.

האשה שהיא מקשה לילד. והוציאוה מבית לבית. הראשון טמא בספק. והשני בודאי. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהיא ניטלת בגפים. אבל אם היתה מהלכת. הראשון טהור שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך. אין לנפלים פתיחת הקבר. עד שיעגילו ראש כפיקה: