[If a man says to his neighbour.] `I am herem to you,` the muddar is forbidden [to derive benefit]. `you are herem to me,` the maddir is forbidden. I am [herem] to you, and you are [herem] to me, both are prohibited. Both are permitted [to enjoy the use of] those things which belong to those who came up from Babylon [to Palestine], but are forbidden [the use of] things that belong to that town.

 נדרים 5.4
הריני עליך חרם, המודר אסור; הרי את עליי חרם, הנודר אסור׃ הרי אני עליך ואת עליי, שניהם אסורין; ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל, ואסורין בדבר של אותה העיר

Now, what are the things that belong to them that came up from Babylon? E.g., the Temple Mount, the courts of the Temple and the well on the midroad. What are the things that belong to that town, e.g., the public square, the bath-house, the Synagogue, the Ark [in which the sacred scrolls were kept] and The Books [of the Law], and [the estate of] him who assigns his portion to the Nasi. R. Judah said: it is the same whether he assigns it to the Nasi or to a private individual, but what is the difference? If he assigns it to the Nasi, he need not [formally] confer title; whilst in the case of an individual it is necessary to confer title. But the Sages maintain: formal grant of title is necessary in both cases; they mentioned the Nasi in particular as this is usual. R. Judah said: the Galileans need not assign [their portion], because their ancestors have already done so for them.

נדרים 5.5
איזה הוא דבר של עולי בבל-- כגון הר הבית והעזרות, והבאר שבאמצע הדרך׃ ואיזה הוא דבר של אותה העיר-- כגון הרחבה והמרחץ, ובית הכנסת התיבה והספרים׃ והכותב חלקו לנשיא׃ רבי יהודה אומר, אחד הכותב לנשיא ואחד הכותב להדיוט; מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט-- שהכותב לנשיא אינו צריך לזכות, והכותב להדיוט צריך לזכות׃ וחכמים אומרין, אחד זה ואחד זה, צריכין לזכות; לא דיברו בנשיא אלא בהווה׃ רבי יהודה אומר, אין אנשי הגליל צריכין לכתוב, שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם