Mishnah Menachot 10:2: The [best fulfillment of the] commandment of the omer is [that it] come from a nearby land. If [the areas] close to Jerusalem were not yet ripe they could bring them from any place. It once happened that it came from Gaggot Tzrifin and the two loaves came from the valley of Ein Socher.

מצות העמר לבוא מן הקרוב. לא בכר הקרוב לירושלים, מביאים אותו מכל מקום. מעשה שבא מגגות צריפין, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר.

Mishnah Menachot 10:3: How would they do [the reaping of the omer]? The agents of the court would go out on the eve of the holiday and they would make them into bundles while they were still attached to the ground so that they would be easy to cut. And all cities that were near there would come so that it would be cut with a great fanfare. Once it got dark, [the reaper] would say to them, "Has the sun set?" and they would answer "Yes!". Has the sun set? and they would answer "Yes!" "With this a sickle?" and they would answer "Yes!", "With this a sickle?" and they would answer "Yes!" "Into this a basket?", and they would answer "Yes!", "Into this a basket?" and they would answer "Yes!" On Shabbat, he would say to them, "Is it Shabbat?" and they would answer "Yes!", "Is it Shabbat?" and they would answer "Yes!" "Shall I reap?" and they would answer "Reap!" "Shall I reap?" and they would answer "Reap!" Three times for each question and they would answer, "Yes! Yes! Yes!" Why so much? To prove wrong the Baitusim [a sect akin to the Sadducees, who rejected the Oral Torah] who would say that the omer was only reaped on [the day] after [the first day of the Pesach] holiday.

כיצד היו עושים, שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב, ועושין אותו כריכות במחבר לקרקע, כדי שיהא נוח לקצור. וכל העירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם, כדי שיהא נקצר בעסק גדול. כיון שחשכה אומר להם: בא השמש, אומרים: הין. בא השמש, אומרים: הין. מגל זו, אומרים: הין. מגל זו, אומרים: הין. קפה זו, אומרים: הין. קפה זו, אומרים: הין. בשבת אומר להם: שבת זו, אומרים: הין. שבת זו, אומרים: הין. אקצור, והם אומרים לו: קצור. אקצור, והם אומרים לו: קצור. שלשה פעמים על כל דבר ודבר, והם אומרים לו: הין, הין, הין. וכל כך למה, מפני הביתוסים, שהיו אומרים: אין קצירת העמר במוצאי יום טוב.