Mishnah Meilah 3:2: One who separates money for his nazir sacrifices, he cannot derive benefit from it and it is not subject to meilah because they [the money]is fit to be used for shelamim. If he [nazir] died and the money was unspecified [for which offering it is to be used] they should be used for voluntary offerings. If they are specified for which sacrifice they should be used, the money for the chatat should be thrown into the Dead Sea, one cannot derive benefit from it, and is not subject to meilah. The money for the olah should be used to bring an olah and is subject to meilah. The money for the shelamim should be used to buy a shelamim and may be eaten for one day but does not require the accompanying bread [of the Nazarite offering].

המפריש מעות לנזירותו לא נהנין. ולא מועלין. מפני שהן ראוין לבוא כולן שלמים. מת היו סתומים. יפלו לנדבה. היו מפורשים. דמי חטאת. ילכו לים המלח. לא נהנים. ולא מועלין בהן. דמי עולה. יביאו עולה. ודמי שלמים. יביאו שלמים. ונאכלים ליום אחד ואינן טעונין לחם:

Mishnah Meilah 3:3: Rabbi Yishmael says, blood [of sacrifices] is lenient at the beginning and stringent at the end, but libations are stringent at the beginning but lenient at the end. Blood, at the beginning is not subject to meilah, but once it goes out [of the Temple] to the Kidron valley it does become subject to meilah. Libations, at the beginning are subject to meilah but once they have run off into the pits [located beneath the altar] they are no longer subject to meilah.

רבי ישמעאל אומר הדם קל בתחלתו. וחמור בסופו. והנסכים חומר בתחלתן. וקל בסופן. הדם בתחלה אין מועלים בו. יצא לנחל קדרון מועלים בו. הנסכים בתחלה מועלים בהן. יצאו לשיתין אין מועלים בהם: