Audio by Shimi Berger

Mishnah Middot 2:6: There were chambers underneath the Israelite courtyard that opened to the Women's Courtyard, which is where the Levites would put their harps, lyres and cymbals and all other musical instruments. The Israelites' Courtyard was one hundred and thirty five amot long and eleven [amot] wide. Similarly the Kohanim's Courtyard was one hundred and thirty five amot long and eleven [amot] wide. The tops of beams [stuck in the ground] separated between the Israelites' Courtyard and the Kohanim's Courtyard. Rabbi Eliezer ben Yaakov said that there was a step [the length of the Kohanim's Courtyard] one amah high and a platform [where the Levites stood when they sang] was placed on it. It [the one amah step] had three steps [leading to the platform], each was one half amah [high]. As a result we find that the Kohanim's Courtyard was two and a half amot higher than the Israelite's Courtyard. The entire courtyard was one hundred and eighty seven [amot] long and one hundred thirty five [amot] wide. There were thirteen prostrations there [in the Courtyard]. Abba Yosi ben Chanan says, [these prostrations] corresponded to the thirteen gates [of the Courtyard]. [The names of the gates] The southern [gates] that were close to the west [were called] the Upper Gate, the Kindling Gate, the Firstborn's Gate and the Water Gate. Why was it called the Water Gate? Because it was through that gate that the jug of water was carried for the libation of the festival [Sukkot]. Rabbi Eliezer ben Yaakov says, because there the water became a stream and in the future it will come out from underneath the Temple. And opposite [the southern gate] on the northern [side] close to the west was the Gate of Yechoniah, the Gate of the Sacrifices, the Gate of the Women and the Gate of Song. Why was it called the gate of Yechonia? Because it was through that gate that [King] Yechoniah left [the Temple] on his way into exile. On the eastern side was the Gate of Nikanor, and there were two smaller doors next to it one on its right and the other on its left. There were also two gates in the west that had no name.

ולשכות היו תחת עזרת ישראל. ופתוחות לעזרת הנשים. ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר. עזרת ישראל. היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש. על רוחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש. על רוחב אחת עשרה. וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. רבי אליעזר בן יעקב אומר. מעלה היתה וגבוהה אמה. והדוכן נתון עליה. ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע. על רחב מאה ושלשים וחמש. ושלש עשרה השתחויות היו שם. אבא יוסי בן חנן אומר. כנגד שלשה עשר שערים. שערים דרומיים סמוכים למערב. שער העליון. שער הדלק. שער הבכורות. שער המים. ולמה נקרא שמו שער המים. שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג. רבי אליעזר בן יעקב אומר. ובו המים מפכים. ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. ולעומתן בצפון סמוכים למערב. שער יכניה. שער הקרב. שער הנשים. שער השיר. ולמה נקרא שמו שער יכניה. שבו יצא יכניה בגלותו. שבמזרח שער נקנור. ושני פשפשים היו לו. אחד מימינו ואחד משמאלו. ושנים במערב. לא היה להם שם:

Mishnah Middot 3:1: The altar was thirty two [ amah] by thirty two [amah]. It rose up one amah and indented one amah. This [tier] was called the yesod [base]. We thus find [that at this level, the altar was] thirty by thirty [amot]. It rose another five [amot] and indented one [amah]. This was called the sovev [ledge]. We thus find [that at this level, the altar was] twenty eight by twenty eight [ amot]. The area for the horns [on the corners of the altar] was one amah on this side and one amah on this side. We thus find [that at this level, the altar was] twenty six by twenty six [amot]. The area designated for the Kohanim to walk around [the top of the alter] was one amah on this side and one amah on this side. We thus find [that at this level, the altar was] twenty four by twenty four [amot] which was the area of the pyre. Rabbi Yosi said, in the initially [in the first Temple] the base [of the altar] was only twenty eight by twenty eight [amot], rising and indenting in the same pattern until we find that the area of the pyre was twenty by twenty [amot]. When the Jews returned from [the Babylonian] exile they added four amot to the south and four amot to the west in the shape of [the Greek letter] gamma [L shaped], as its stated "And the hearth was twelve amot wide and twelve amot long, a square" (Ezekiel 43:16) . We might have thought that it [the altar] was only twelve by twelve [amot]. However when it says "to its four quadrants," it teaches us that the measurement was taken from the center of the altar and it was twelve [amot] in every direction. And there was a red line that circled [the altar] which was the dividing line [midway] between where blood [that needed to be placed] on the upper half of the altar and [those that had to be placed] on the lower half [of the altar]. The base went around the entire northern side and western side of the altar and took up [only] one amah on the southern side and one amah on the eastern side.

המזבח היה שלשים ושתים. על שלשים ושתים. עלה אמה וכנס אמה זה היסוד. נמצא שלשים על שלשים. עלה חמש וכנס אמה זה הסובב. נמצא עשרים ושמנה על עשרים ושמנה. מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה. נמצא עשרים ושש על עשרים ושש. מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה. נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע. מקום מערכה. אמר רבי יוסי מתחלה לא היה אלא שמונה ועשרים על שמונה ועשרים. כונס ועולה במדה זו. עד שנמצא מקום המערכה עשרים על עשרים. וכשעלו בני הגולה. הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום. וארבע אמות מן המערב כמין גמא. שנאמר (יחזקאל מג, טז) והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב. רבוע. יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו. מלמד שמן האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח. וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים. והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב. ואוכל בדרום אמה אחת. ובמזרח אמה אחת:

To subscribe click here To unsubscribe, click here
To view our archived/previous mesechtos click here
To learn about our program for Kitzur Shulchan Aruch Yomi click here