R. Jose b. Judah says: to begin with, a slayer was sent in advance to [one of] the cities of refuge, whether he had slain in error or with intent. Then the court sent and brought him thence. Whoever was found guilty of a capital crime the court had executed, and whoever was found not guilty of a capital crime they acquitted. Whoever was found liable to banishment they restored to his place [of refuge] as it is ordained, and the congregation shall restore him to the city of refuge whither he was fled. 
It is all one whether a High Priest [who died] had been anointed with the [holy] anointingoil; or had been consecrated by the many vestments, or had retired from his office all make possible the return of the manslayer; R. Judah says also the [death of the] priest who had been anointed for war permits the return of the manslayer. Therefore, mothers of High Priests were wont to provide food and raiment for them that they might not pray for their son`s death. 
If the High Priest died at the conclusion of the trial, the slayer goes not into banishment. If he died before the trial was concluded and another High Priest was appointed in his stead and the trial was then concluded, the slayer returns [home] after the latter`s death.

 מכות 2.6
רבי יוסי ברבי יהודה אומר, בתחילה, אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט; ובית דין שולחין, ומביאין אותם משם׃ מי שנתחייב מיתה, הרגוהו; ושלא נתחייב מיתה, פטרוהו׃ ושנתחייב גלות-- מחזירין אותו למקומו, שנאמר ''והשיבו אותו העדה, אל עיר מקלטו אשר נס שמה; וישב בה, עד מות הכוהן הגדול, אשר משח אותו, בשמן הקודש''  (במדבר לה,כה) ׃ אחד משוח בשמן המשחה, ואחד מרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחותו; רבי יהודה אומר, אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח׃ לפיכך אימותיהן של כוהנים, מספקות להם מחיה וכסות, כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו׃ 
[2.7]
נגמר דינו, ומת כוהן גדול-- הרי זה אינו גולה; אם עד שלא נגמר דינו מת כוהן גדול, ומנו כוהן אחר תחתיו, ולאחר מכן נגמר דינו-- חוזר במיתתו של שני

If the trial was concluded when there was no High Priest [in office], or where the High Priest was the victim, or where the High Priest was the manslayer, the slayer can never come away from that place [of refuge]. He [the slayer] may not go out thence to bear witness in respect of some religious observance; nor as witness in a monetary suit; nor as witness in a capital charge; nor even should [all] Israel have need of him, not even if he be `captain of the host like Joab b. Zeruiah. He may never go out thence, as it is said, `He fled there` [to indicate that] `there` must be his abode, `there` his death, `there` his burial. Just as the city affords asylum so does its boundary afford asylum. If a slayer went beyond the bounds and the blood avenger fell in with him, R. Jose the Galilean says that for the avenger it is a matter of obligation [to strike]; for everyone else, a matter of option. R. Akiba says that for the avenger it is a matter of option and anyone [else] is [not] responsible for him. 
If a tree standing within the boundary has its boughs extending beyond [the boundary] or standing without the boundary has its boughs extending within, it wholly follows [the position of] the boughs. 
If [while a refugee] He slew [someone] in that city [of refuge] He is banished from one quarter [thereof] to another; and a Levite is banished from one city to another.

מכות 2.7
נגמר דינו בלא כוהן גדול, וההורג כוהן גדול, וכוהן גדול שהרג-- אינו יוצא משם לעולם; ואינו יוצא לא לעדות מצוה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות׃ ואפילו כל ישראל צריכין לו, אפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה-- אינו יוצא משם לעולם׃ שנאמר ''שמה''  (במדבר לה,כה) -- שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו׃ כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט׃ רוצח שיצא חוץ לתחום, ומצאו גואל הדם-- רבי יוסי הגלילי אומר, מצוה ביד גואל הדם, ורשות ביד כל אדם; רבי עקיבה אומר, רשות ביד גואל הדם, וכל אדם אין חייבין עליו׃ אילן שהוא עומד בתוך התחום, ונופו נוטה חוץ לתחום, או עומד חוץ לתחום, ונופו נוטה לתוך התחום-- הכול הולך אחר הנוף׃ הרג באותה העיר, גולה משכונה לשכונה; ובן לוי, גולה מעיר לעיר