If a man threw a stone into the public domain and killed a person, he goes into banishment; R. Eliezer b. Jacob says that if after the stone had left his hand another person put out his head and caught it, the thrower is exempt [from banishment]. If a man threw a stone into his [own] court and killed a person, then, if the victim had a right of entry there, the thrower goes into banishment, and if not, he does not go into banishment, because it is written: as when a man goeth into the wood with his neighbour to hew wood . . . what is [the nature of] the wood [referred to]? It is a domain accessible to the victim as to the slayer; even the same [law] obtains in every domain which is [equally] accessible to the victim and to the slayer; outside [this law] is the court of the householder where the victim has no right of entry. Abba Saul says: what is [the nature of] this hewing of wood [referred to]? It is an optional act; [even the same obtains in all voluntary acts]; outside [this law] is the father beating his son, or the master striking his pupil, or the commissioner of the court [administering the lash]

 מכות 2.2
הזורק את האבן לרשות הרבים, והרג-- הרי זה גולה; רבי אליעזר בן יעקוב אומר, אם משיצאת האבן מידו, הוציא הלה את ראשו וקיבלה-- הרי זה פטור׃ זרק את האבן לתוך חצרו-- אם יש רשות לניזק להיכנס לשם, גולה; ואם לאו, אינו גולה׃ שנאמר ''ואשר יבוא את ריעהו ביער''  (דברים יט,ה) -- מה היער רשות לניזק ולמזיק להיכנס לשם, יצאת חצר בעל הבית שאין רשות לניזק להיכנס לשם׃ אבא שאול אומר, מה חטבת עצים רשות-- יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה בתלמידו, ושלוח בית דין.

The father goes into banishment for [the death of] his son, and the son goes into banishment for [that of] his father. All go into banishment for [the death of] an Israelite, and Israelites go into banishment on their account, save for a sojourning-stranger, and a sojourning-stranger goes into banishment for [another] sojourning-stranger. 
A blind manslayer does not go into banishment; these are the words of R. Judah. R. Meir says he goes into banishment. An enemy does not go into banishment; R. Jose says, an enemy is slain, as he is quasi-attested. R. Simeon says there is an enemy that goes into banishment and there is an enemy that goes not into banishment, [the criterion being that] wherever it can be suggested that he had slain [his victim] wittingly, he goes not into banishment, and where he had slain unwittingly, he goes into banishment

 מכות 2.3
האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב׃ והכול גולין על ידי ישראל; וישראל גולין על ידיהן, חוץ מגר תושב׃ גר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב׃ הסומא אינו גולה, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר, גולה׃ השונא אינו גולה; רבי יוסי ברבי יהודה אומר, שונא נהרג, מפני שהוא כמועד׃ רבי שמעון אומר, יש שונא גולה, ויש שונא שאינו גולה-- כל שהוא יכול לומר לדעת הרג, אינו גולה; ושלא לדעת הרג, הרי זה גולה