[Again,] as in the case of two witnesses, if one of them was found to be a near kinsman or [otherwise] disqualified, the whole evidence is rendered void, so is it with three: if one of them was found to be a near kinsman or [otherwise] disqualified, the whole evidence is void.how do we know that this is the case even with a hundred? From the instructive context which has [thrice] `witnesses`. Said R. Jose: these aforementioned limitations apply only to witnesses in capital charges; but in monetary suits, the evidence may be established by the rest. Rabbi says: it is one and the same rule, be it in monetary suits or capital charges; that is, provided the disqualified witnesses took part in the pre-admonition. But where they were not of those who gave the pre-admonition [to the offenders], what could two brothers do that saw someone slaying a person

 מכות 1.8
מה השניים נמצא אחד מהן קרוב או פסול, עדותן בטילה-- אף השלושה נמצא אחד מהן קרוב או פסול, עדותן בטילה׃ מניין אפילו מאה-- תלמוד לומר, ''עדים''  (דברים יז,ו) ׃ אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, בדיני נפשות; אבל בדיני ממונות, תתקיים העדות בשאר׃ רבי אומר, אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות, בזמן שהתרו בהן; אבל בזמן שלא התרו בהן, מה יעשו שני אחים שראו כאחת שהרג את הנפש

If two persons see the malefactor from one window and two other persons see him from another window and one standing midway utters the pre-admonition to him, then, if some on one side and some on the other side can see one another, they constitute together one body of evidence, but if they cannot [partly see one another], they are two bodies of evidence. Consequently, if one of these [bodies] is found Zomemim, both he and they are put to death, while the party that came second is discharged. R. Jose observes that a malefactor is never put to death unless two witnesses had duly pre-admonished him, as Holy Writ prescribes, at the mouth of two witnesses or three witnesses shall he that is worthy of death be put to death; but at the mouth of one witness he shall not be put to death. Another interpretation of the words, at the mouth of two witnesses . . . Is that the Sanhedrin shall not hear the evidence from the mouth of an interpreter

מכות 1.9
היו שניים רואין אותו מחלון זו, ושניים רואין אותו מחלון זו, ואחד מתרה בו באמצע-- בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי אלו עדות אחת; ואם לאו, הרי אלו שתי עדייות׃ לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת-- הוא והן נהרגין, והשנייה פטורה׃ רבי יוסי אומר, לעולם אינו נהרג, עד שיהיו פי שני עדיו מתרין בו-- שנאמר ''על פי שניים עדים''  (דברים יז,ו) ; דבר אחר, ''על פי שניים עדים''-- שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.