| 95:6 One who needs to go on Shabbat or a festival further than the Shabbat boundary, needs to put down on Friday, or on the eve of the festival, a boundary ''eiruv''. One needs to put it within the boundary of the city in a place where one would be permitted to go to, and the place where one put down the ''eiruv'' is considered for one as if one lives there. Therefore one has from that place 2000 cubits in each direction. Of course it's understood that what one gains on that side where one put the ''eiruv'' one loses from the other side. For example: if one put down the ''eiruv'' at the end of 2000 cubits to the east side, one is forbidden to walk (any distance) at all to the west side, for one is already distant from ones' dwelling by the (amount of the) Shabbat boundary. | הנצרך ללכת בשבת או ביום טוב יותר מתחום שבת צריך להניח בערב שבת או בערב יום טוב עירובי תחומין וצריך להניחו בתוך תחום העיר במקום שהיה מותר לו ללכת שם ובמקום שהניח את העירוב נחשב לו כאילו דר שם ולכן יש לו ממקום ההוא שני אלפים אמה לכל צד וממילא מובן כי מה שהוא מרויח בצד זה שהוא מניח את העירוב הוא מפסיד מצד האחר דרך משל אם הניח את העירוב בסוף שני אלפים אמה לצד מזרח אסור לו ללכת כלום לצד מערב שהרי כבר הוא רחוק ממקום דירתו תחום שבת |
| 95:7 How does one make the ''eiruv'' ? One takes bread which is enough for two meals, or a relish such as onion or radish and the like, of sufficient quantity to eat with bread, which is enough for two meals, not including the salt and the water which isn't mixed with them. One goes to the place where one wants to put it down and blesses: ''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the universe, Who has sanctified us with His commandments, and commanded us on the mitzvah of ''eiruv''. One (also) says: ''By means of this ''eiruv'' it will be allowed for me to go from this place 2000 cubits in each direction.'' One (then) returns to ones' home. One can leave one ''eiruv'' (in the same place) for several Shabbatot, provided one put it in a place where it will be protected, so that it won't be lost or spoilt. | כיצד עושין את העירוב לוקח פת כדי מזון שתי סעודות או לפתן כגון בצלים או צנון וכדומה שיש בו שיעור לאכלו עם פת שהוא כדי מזון שתי סעודות חוץ מן המלח ומן המים שאין מערבין בהם והולך אל המקום שהוא רוצה להניחו ומברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב ואומר בזה העירוב יהא מותר לי לילך ממקום זה אלפים אמה לכל רוח וחוזר לביתו יכול להניח עירוב אחד לכמה שבתות ובלבד שיניחנו במקום המשתמר שלא יהא נאבד או נתקלקל |
|
95:8 One can send the ''eiruv'' by an agent, when he puts it down for
him the agent blesses and says: ''By means of this ''eiruv'' it will be
allowed for so-and-so1 to walk...'' The agent must be an adult and
intelligent. But by a child one doesn't send. Even if the agent doesn't
come back to the one who sent him, one can trust him, because the
assumption is that an agent performs his mission.
1) Here the agent gives the name of the one who sent him. | יכול לשלוח את העירוב על ידי שליח שינחהו בשבילו ויברך השליח ויאמר בזה העירוב יהא מותר לפלוני לילך וכו' וצריך שיהא השליח גדול ובר דעת אבל על ידי קטן אין שולחין ואפילו לא חזר השליח אל משלחו יכול לסמוך עליו דחזקה שליח עושה שליחותו |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here