|
90:5 Based on the phrase: ''...your affairs''1 our sages, of blessed
memory, taught that only one's personal affairs are forbidden, but
''heaven matters'' (mitzvot) are allowed. Therefore one can (see in)
nightfall by the (Shabbat) boundary for the needs of a mitzvah.
Similarly, it's allowed to supervise community business on Shabbat, for
example, to go to the ruler or to the government ministers to speak on
their (the communities) behalf, because (dealing with) the needs of the
community is like (carrying out) mitzvot. Similarly, one may talk to a
teacher about one's child, if he's willing to take him and teach him
Torah or even a trade, because (teaching a trade) is also a mitzvah,
since if he doesn't have a trade to earn his living from, he will (end
up) stealing from others. However, it's forbidden to hire the teacher on
Shabbat, because hiring (someone) is completely forbidden, and isn't
permitted even for the sake of a mitzvah. Only those (activities) which
are not forbidden except because of ''...pursuing your affairs, and
speaking (of weekday) matters...'' are allowed for (the sake of) a
mitzvah. It's allowed to announce (finding) a lost article on Shabbat,
because returning a lost item is a mitzvah.2
1) Isaiah 58:13. 2) Even if the object is ''mutkzeh'' and can't be returned until after Shabbat. |
מדכתיב ''חפצך'' למדו רבותינו זכרונם לברכה דאין אסורין אלא חפצי האדם אבל חפצי שמים מותרין לפיכך מחשיכין על התחום משום צרכי מצוה וכן מותר לפקח על עסקי רבים בשבת כגון לילך לשלטון או לבית ועד השרים לדבר בשבילם שצרכי הרבים הם כמו חפצי שמים וכן מותר לדבר עם מלמד אודות תינוק אם ירצה לקחתו ללמד עמו ספר או אפילו אומנות שזהו גם כן מצוה שאם לא תהא לו אומנות לפרנס את עצמו ילסטם את הבריות אבל אסור לשכור את המלמד בשבת כי השכירות הוא שבות גמור ולא הותר אפילו בשביל מצוה ורק מה שאינו אסור אלא מפני ''ממצוא חפצך ודבר דבר'' זה מותר בשביל מצוה ומותר להכריז על אבדה בשבת שהשבת אבדה מצוה היא |
|
90:6 Based on the phrase: ''and (not) speaking (of weekday)
matters...''1 our sages, of blessed memory, taught that actual speech is
forbidden but thought is allowed. Therefore thought about one's business
is allowed. In any case, because of ''having pleasure on Shabbat'', it's
a mitzvah not to think about them at all, it should be in one's eyes as
if all one's work was done. This (can be understood) from what was
written:2 ''Six days shall you work and finish all your work.'' Now, a
person can't do all his work in one week, rather, one should consider on
each Shabbat , as if (all) one's work is done. There is no greater
pleasure than this. Certainly, one shouldn't think of things that cause
one anxiety or concern.
1) Isaiah 58:13. 2) Exodus 20:9. | מדכתיב ''ודבר דבר'' למדו רבותינו זכרונם לברכה דדוקא דיבור אסור אבל הרהור מותר ולכן הרהור בעסקיו מותר ומכל מקום משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב בהם כלל ויהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה וזהו שכתוב ''ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך'' והרי אין אדם יכול לעשות כל מלאכתו בשבוע אחת אלא יראה האדם בכל שבת כאלו מלאכתו עשויה ואין לך עונג גדול מזה ומכל שכן שלא יהרהר בדבר שגורם לו טרדה או דאגה |
|
90:7 It's allowed to say to a worker:1 ''Do you think you will be able
to join me this evening?'' Even though that by that he understands that
one needs him this evening to hire him for some work, since it's only
forbidden to speak explicitly. However, one shouldn't say to him: ''Be
available for me tonight.'' That is like saying explicitly one wants to
hire him.2
1) Either Jew or Gentile. 2) We saw in Law 4 above that it's forbidden on Shabbat to talk about doing something after Shabbat, if that activity would be forbidden on Shabbat. Therefore, since it's forbidden to hire a worker on Shabbat itself, it's also forbidden on Shabbat, to explicitly talk about hiring him. However, we saw in Law 6 that thinking about business affairs on Shabbat is allowed (although we are advised not to do so). Hinting to a worker on Shabbat (as in the first case here) is considered the equivalent to thinking about one's affairs, and is therefore allowed (See Shulchan Aruch 307:7 and the Mishna Berurah there). | מותר לומר לפועל הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף על פי שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו למלאכה לפי שלא נאסר אלא דיבור מפורש אבל אל יאמר לו היה נכון עמי לערב שזהו כמדבר בפירוש שרוצה לשוכרו |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here