1) Some of the 54 weekly portions have to be combined on one Shabbat in order to allow for the completion of the reading of the entire Torah within one year of weekly public readings. 2) We share out the seven equally over the two combined Sidrot, ie; three and a half each.

1) Leviticus 26:14-43. 2) Deuteronomy 28:15-68. 3) Interrupting would make it appear as though we aren't willing to accept the Divine rebuke (Midrash Rabbah). 4) One should always begin each aliyah with a verse that describes something good for the Jews (See Kitzur Shulchan Aruch 23:22). 5) The reading is divided into open ''petucha'' sections, where the break is at the end of a line in the Torah scroll, and a subject is started, and closed ''stuma'' sections, indicated by nine blank spaces in the middle of a line, and indicating a new idea or topic in the same subject. In a printed chumash these are represented by the Hebrew letters ''pey'' and ''samech'' respectively. 6) One should always end an aliyah with a verse describing something good for the Jews. 7) So that those just entering the synagogue at this point will not mistakenly think that the person called up for the last aliyah only read the first one or two lines of the section. Also see Ch. 23:20-22 for more details. 8) Exodus 33:11. 9) ibid; 31:18 10) ibid; 32:11. 11) ibid; 32:15. 12) ibid; 33:7. 13) From ''Bechukotai'', Leviticus 26:42. 14) ibid; 26:43. 15) ibid; 26:44. 16) Deuteronomy 28:58. 17) ibid; 28:68. 18) Numbers 11:1. 19) ibid; 11:7. 20) Numbers 33:1.

קללות שבפרשת בחקתי ובפרשת כי תבא אין מפסיקין ביניהן וצריך להתחיל פסוק אחד מקודם אך למען לא יתחיל בפרשה פחות משלשה פסוקים צריך שיתחיל שלשה פסוקים קודם הקללות ולבסוף צריך גם כן לקרות לכל הפחות פסוק אחד אחר הקללות אך יראה שלא יסיים פחות משלשה פסוקים מן התחלת הפרשה בפרשה כי תשא קורין עם הלוי כל פרשת העגל עד ומשרתו יהושע וגו' והטעם כי בני לוי לא היו בעשיית העגל ונוהגין לקרות בקול נמוך מן ויתן אל משה ככלותו עד ויחל משה וכשמתחיל ויחל חוזר וקורא בקול רם עד ויפן וירד משה וכשמתחיל ויפן חוזר וקורא בקול נמוך עד ומשה יקח את האוהל וחוזר וקורא בקול רם עד סוף הפרשה וגם הקללות שבפרשת בחקתי ופרשת כי תבא קורין בקול נמוך ואת הפסוק וזכרתי את בריתי יעקב קורין בקול רם ואחר כך הפסוק והארץ תעזב וגו' נמוך ואף גם זאת בקול רם עד הסוף ובפרשת כי תבא ליראה את השם הנכבד עד סוף הפסוק בקול רם ואחר כך נמוך עד ואין קונה וגם בפרשת בהעלתך נוהגין לקרות בקול נמוך מן ויהי העם כמתאוננים עד והמן כזרע גד והטעם להראות שהם מתחרטים וכל מה שקורא בקול נמוך צריך שיהא על כל פנים הקול נשמע לצבור דאם לא כן אינם יוצאים ידי חובת קריאה ארבעים ושתים מסעות שבפרשת ואלה מסעי אין להספיק בהם שהוא נגד שם מ''ב

1) It is disrespectful to the Torah to leave it open while one is not reading from it. 2) Special blessings said between each aliyah for the person being called up, his family and so on.