Audio by Ushy Fried

65:9 If the borrower was not accustomed to greet the lender first at other times, he must not be first to (greet) him (now). It is forbidden to give (the lender) any honour in the synagogue, or any other place, if this was not normal at other times. Similarly, all matters of ''interest through speech'' are forbidden, as it is said:1 ''interest of anything that is lent on interest'' even (through) speech is forbidden.2 Similarly, the lender is warned against interest through speech, eg; if he said to the borrower, ''tell me if there comes so and so from a certain place'' even though he is only troubling him only to make a statement, if he was not accustomed previously to give him (such information), and now he relies on the loan and orders (the borrower), because he (the borrower) is obliged to him, this also is (considered) interest. If one says that it is written:3 ''the borrower is a servant to the lender'', this is only about matters if there comes about a dispute between them, and the lender says ''let's go to the court to judge (the matter) there'' and the borrower says ''to judge here'', the borrower is obliged to where the lender wants, and the lender is not obliged to go to a court in another place, because it was said ''the borrower is a servant to the lender''.

1) Deut. 23:20. 2) The word ''davar'' (anything) can be read as ''dibur'' (speech). 3) Proverbs 22:7.

אם לא היה הלוה רגיל להקדים להמלוה שלום בפעם אחרת אסור להקדים לו ואסור לכבדו באיזה כיבוד בבית הכנסת או מקום אחר אם לא היה רגיל כן גם בפעם אחרת וכן שאר ריבית דברים בעלמא אסור שנאמר נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור וכן המלוה מוזהר על רבית דברים כגון אם אומר להלוה הודיעני אם יבא פלוני ממקום פלוני אף על פי שאינו מטריחו אלא באמירה בעלמא אם לא היה רגיל עמו בזה קודם לכן ועתה סומך על הלואתו לצוות עליו מפני שהוא נכנע לו הרי זה ריבית ואם תאמר והא כתיב עבד לוה לאיש מלוה זהו אינו אלא לענין אם נפל ביניהם דין ודברים ואומר המלוה נלך לבית דין הגדול לדון שם והלוה אומר לדון כאן מחויב הלוה לילך כמו שרוצה המלוה והמלוה אינו מחויב ללכת לבית דין הגדול שבמקום אחר משום שנאמר עבד לוה לאיש מלוה
65:10 Even the benefit of pleasure1 which is not of money, is forbidden for the lender to benefit from the borrower eg; the lender is a craftsman, and this borrower does not normally give him work at other times, only now because of the loan he got, he wants to give him work, this is (considered interest and is) forbidden.

1) The satisfaction that one feels in obliging someone.

אפילו טובת הנאה שאינו ממון אסור להמלוה ליהנות מן הלוה כגון שאם המלוה הוא בעל מלאכה והלוה הזה אין דרכו ליתן לו מלאכה בפעם אחרת רק עתה מחמת שהלוהו רוצה לתת לו מלאכתו אסור
65:11 It is forbidden to loan to a person a seah1 of grain (expecting) that he will return to him afterwards a seah of grain, even of the same kind, in case the value goes up meanwhile of the grain, and it will be that he returns more (in value) than he borrowed. However, if they fixed a price, so that if the (value) of the grain goes up, he will only give him the (agreed) price. If the borrower has even only a little of this type (of grain), he can borrow even several korim.2 Similarly, if there is to the same kind (of grain) an agreed market price, it's allowed to loan (to him) even if the borrower has none of this kind (of grain). All this (applies) for (a loan) of the same kind (of grain), but one kind which is not the same kind, eg; loaning a seah of wheat against (the return of) a seah of millet, is forbidden in all cases, even if they (both) have the same market price, and he does have millet. With regard to small (amounts) where it is not usual to worry about (the price) increasing or reducing, is allowed in all cases. Therefore a woman is allowed to loan a loaf of bread to her friend.

1) About 6.6 litres. 2) A measure of dry capacity. One kor is equivalent to 20 seah.

אסור להלוות לאחד סאה תבואה שיחזור לו אחר כך סאה תבואה אפילו מין במינה כי שמא תתייקר בנתיים התבואה ונמצא זה מחזיר יותר ממה שלוה אך יעשנו דמים שאם תתייקר התבואה לא יתן לו רק הדמים ואם יש ללוה אפילו רק מעט ממין זה מותר ללוות אפילו כמה כורין וכן אם יש לו לאותו מין שער קבוע בשוק מותר ללוות אף על פי שאין ללוה כלום מזה המין וכל זה מין במינו אבל מין בשאינו מינו כגון להלוות סאה חיטין בסאה דוחק אסור בכל ענין אף על פי שהן בשער אחד ויש לו דוחן ובדבר קטן שאין הדרך להקפיד ביוקרא וזולא מותר בכל ענין ולכן מותרת אשה להלוות ככר לחם לחברתה