| 6:2 When one blesses, one's mouth should be free of saliva, nor should anything else be in one's mouth; as it is said: 1 ''Let my mouth be filled with Your praise.'' 1) Psalms 71:8 | גכשהוא מברך יהא פיו נקי מן הרוק וגם שאר דבר לא יהא בתוך פיו שנאמר ימלא פי תהלתך |
| 6:3 It is forbidden to say G-d's name (lit.
''the Heavenly Name'') in vain, and everyone who says G-d's name in vain
transgresses a positive commandment, as it is written: (1) ''The Lord
your G-d you shall fear;'' and it is (again) written: (2) ''If you will
not observe ... to fear the glorious and awesome Name.'' This (we learn)
from the concept of fear, that one should not mention His great Name
except by way of praise or blessing whenever required, or when (Torah)
learning. One should be fearful and one's entire body tremble when
mentioning the name, blessed be His name, but one should not say it G-d
forbid, in vain; And (this applies) not only to the special Name (3) but
to all the names specially referring to Him, may He be blessed. It is
not just in (Hebrew) the Holy Tongue, that (mentioning the Name) is
forbidden, but even in any language it is forbidden. He who curses his
neighbor or himself by (using) His name, may He be blessed, or one of
His attributes (an ''attribute'' is (a word or phrase) by which we
praise Him - the Holy One, may He be blessed - such as, ''the Great'',
''the Mighty,'' ''the Revered,'' ''the Faithful,'' ''the Glorious,''
''the Strong,'' and the ''the Steadfast,'' ''the Omnipotent,'' ''the
Gracious,'' ''the Merciful... .. the Zealous ... .. the
Long-suffering,'' and ''the Abundant in mercy,'') in any language, is
liable to (the penalty of) lashes. Due to our many sins, most people are
not careful and say in the vernacular, (4) ''G-d shall punish him,'' or
the like, and so by this transgresses a negative (commandment) of the
Torah. If one curses without (mentioning) the Name, or one of (His)
attributes, or if the curse can be inferred from the contents of the
words, for example when one says: ''May that man (5) not be blessed by
G-d,'' and the like, even though one is not liable to lashes,
nevertheless, it is a forbidden act. It is likewise forbidden to write,
in a letter, His name, may He be blessed, in any language. Many people
make a mistake with His name and write, ''may He be blessed'', in the
vernacular, or they write the word ''Adieu'', which is in the French
language and means ''with G-d;'' this is definitely forbidden, after
some time, this letter will arrive to the garbage, and this matter
causes poverty in Israel. If His name is (frequently) mentioned, and
especially in disrespect, G-d forbid, then one requires wisdom and
effort to abolish this. When saliva collects in one's mouth, one should
spit (it out) first and then say His name, and not to say the name and
then spit. Likewise, when one kisses the Scroll of the law, one should
spit (out his saliva) first and not afterwards. When (in ordinary
conversation) one wants to mention His name, one says the word ''HaShem'',
and not as many mistakenly say: ''Adoshem'', for this is undignified
when referring to Heaven.
(1) Deut. 6: 13 (2) Deut. 28:58 (3) The Tetragrammaton - the four letters, Yud, Hey, Vav, Hey - also called HaSHEM - ''The Name''. (4) Literally, in the ''Ashkenaz Tongue'', which normally means in Yiddish. (5) The word ''polani'' means ''so and so'' and is commonly used in Halachic literature when we want to say that someone is being mentioned by name - but we don't want to use an actual name. The other method is to use ''Reuven'' and ''Shimon'', for example, ''if Reuven sold to Shimon a goat...''. |
אסור להוציא שם שמים לבטלה וכל המוציא שם שמים לבטלה עובר על מצות עשה דכתיב את ה' אלהיך תירא וכתיב אם לא תשמור וגו ליראה את השם הנכבד והנורא וזהו מכלל היראה שלא להזכיר שמו הגדול כי אם בדרך שבח וברכה במה שהוא מחויב או בדרך לימוד ויירא ויזדעזעו אבריו בשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שמו אבל לא להוציאו חס ושלום לבטלה ולא שם המיוחד בלבד אלא כל השמות המיוחדים לשמו יתברך ולא לבד בלשון הקודש אסור אלא אפילו בכל לשון אסור והמקלל את חבירו או את עצמו בשמו יתברך או בכינוי כינוי הוא מה שמשבחין בו הקדוש ברוך הוא כמו הגדול הגבור והנורא הנאמן האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון ורחום קנא ארך אפים ורב חסד בכל לשון חייב מלקות ובעונותינו הרבים עם רוב המון אינם נזהרים ואומרים בלשון אשכנז גאט זאל איהם שטראפען וכדומה ועוברים בזה על לאו של תורה ואם קלל בלא שם ובלא כינוי או שהיתה הקללה באה מכלל הדברים כגון שאמר אל יהיה פלוני ברוך לה וכדומה אף על פי שאינו חייב מלקות איסורא מיהו איכא וכן אסור לכתוב בשום מכתב שמו יתברך בכל לשון ורבים טועים שמו וכותבים יתברך בלשון אשכנז או שכותבים תיבת אדיע והוא לשון צרפת וביאורו עם ה והוא איסור גמור כי לאחר זמן יתגלגל המכתב באשפה ודבר זה גורם עניות בישראל מה ששם שמים מצוי ומכל שכן בבזיון חס ושלום וצריכין התחכמות והתאמצות לבטל זאת כשבא לו רוק בתוך פיו ירוק תחלה ואחר כך יאמר את השם ולא שיאמר את השם ואחר כך ירוק וכן כשמנשק את הספר ירוק תחלה ולא אחר כך כשרוצה להזכיר את השם יאמר תיבת השם ולא כמו שטועים ההמון ואומרים אדושם כי אין זה דרך כבוד של מעלה |
| 6:4 One should take care not to bless G-d
forbid, a blessing in vain; or to cause oneself to (say) bless a
blessing that is not needed. If one fails and does (say) bless a
blessing in vain, and also if during another matter one fails and says
G-d's name in vain, one can say after this ''blessed be the name of His
glorious kingdom for ever and ever''. If immediately after saying (in a
blessing) the name of G-d, we remember that we do not need to bless, one
concludes: (1) ''Teach me Your statutes.'' For this (in itself) is a
complete verse, it is as learning, and (the Name was) not mentioned in
vain. If we have also begun the word ''our G-d'', but after saying (the
G-d of) ''Elohe'', and not finished (by) saying ''our'', one finishes
and says: (2) ''Israel our Father, for ever and ever.'' (which is also a
verse from I Chronicles 29:10) At any rate, we should also say with this
''Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever.''
(1) From Psalm 119:12. (2) I Chronicles 29:10 |
צריכין ליזהר שלא לברך חס ושלום ברכה לבטלה או לגרום לעצמו לברך ברכה שאינה צריכה ואם נכשל וברך ברכה לבטלה וכן בענין אחר אם נכשל והוציא שם שמים לבטלה יאמר אחריה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואם מיד לאחר שהזכיר את השם נזכר שאינו צריך לברך יסיים למדני חקיך שזהו פסוק שלם והוי כמו לימוד ולא לבטלה ואם התחיל גם תיבת אלהינו ונזכר מיד לאחר שאמר אלהי ולא גמר לומר נו יסיים ויאמר ישראל אבינו מעולם ועד עולם שזהו גם כן לשון הפסוק בדברי הימים א' כ''ט י ומכל מקום יאמר גם בזה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד |
To subscribe click here.