Audio by Ushy Fried

62:15 One who has given even only a little money on a purchase, or has marked the object in the presence of the seller, or the seller said to him: ''Mark your purchase'', even though he has not formally bought this object, in any event any one who goes back on it, whether the buyer or the seller, has not done an act becoming to a Jew, and is obliged to receive a ''May He who took payment'', that is he is cursed in court and they say: ''May He who took payment1 from the people of the flood, and from the people of disunity,2 and from the people of Sodom and Amorrah, and from the Egyptians whom He drowned in the sea, He will take payment from one who does not keep his word. 1) Exacted retribution. 2) The people who built the Tower of Babel. They were united while building it, then G-d punished them by making them all speak different languages which split them up. מי שנתן אפילו רק מקצת דמים על המקח או שרשם על המקח סימן בפני המוכר או שאמר לו המוכר רשום מקחך אף על פי שהוא בענין שלא קנה בזה מכל מקום כל החוזר בו בין הלוקח בין המוכר לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל ''מי שפרע'' דהיינו שאוררין בבית דין ואומרים מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו
62:16 It is proper for a person to keep his word, so that even if he has not yet given money, and not marked the object, and not completed the transaction, if they have agreed on the price, neither of them should go back. The one who goes back, whether the buyer or the seller, is considered as untrustworthy, and the sages do not approve of him. It is proper for a Jew to keep his word, as it is said:1 ''The remnant of Israel shall not do iniquity, nor speak lies.'' One who fears G-d should keep even what he thought in his heart, so if he thought and decided in his heart to sell him at a certain price, and the other did not know his thoughts, and offered him more than that amount, he should not take from him except the amount that he had decided on, so as to carry out what said:2 ''he ... speaks truth in his heart.'' Similarly, the buyer who decided in his heart to buy for a particular amount, he should not go back on this. Similarly, all things concerning other dealings that are between a person and his fellow man, he should carry out the decisions of his heart, (eg) if he decided in his heart to do a favor, and he was able to do this (he should). However, things for himself, as long as they are not required for a commandment, he does not need to carry out, even what he said (aloud).

1) Zephaniah 3:13 2) Psalms 15:2

וראי לו לאדם לעמוד בדיבורו שאפילו לא נתן עדיין מעות ולא רשם את הדבר ולא נגמר הקנין אם השוו על המחיר אין לשום אחד מהם לחזור ומי שחוזר בין הלוקח ובין המוכר הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו כי ראוי לאיש ישראל לעמוד בדיבורו כמו שנאמר שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב וירא שמים יש לו לקיים אפילו מחשבת לבו שאם חשב וגמר בלבו למכור לו בסכום זה והלה לא ידע ממחשבתו והוסיף לו על סכום זה לא יקח ממנו כי אם סכום זה שגמר בלבו לקיים מה שנאמר ודובר אמת בלבבו וכן הלוקח שגמר בלבו לקנות בסכום כך וכך אין לו לחזור בו וכן כל היוצא בזה בשאר דברים שבין אדם לחברו יש לו לקיים מחשבות לבו אם גמר בלבו לעשות איזה טובה ויש בידו לעשותה אבל צרכי עצמו כל שאין בהם סרך מצוה אין צריך לקיים אפילו מוצא שפתיו
62:17 Similarly, one who said to his friend that he would give him some small present, and that one depended on him certainly giving him, if he changed his mind and didn't give him, he is (considered) as untrustworthy. However, a large present does not (cause) untrustworthiness, because he was not relying on (being given) that. In any event, at the time he said he would give him, he needs to have finally decided, and not be considering changing (his mind), because to say one thing aloud and another in his heart is forbidden from the Torah. As it is said:1 ''A just ephah and a just hin you shall have.'' What does the Talmud2 say ? (Why) ''a just hen'' ? after all a hen is (a measure) just like an ephah. Rather, (read it as) your ''yes'' (hain)3 and your ''no'' should be just (reliable). All the previous applies (only to gifts promised) to a rich person, but whatever one said (one would give) to a poor person, whether a small present or a large present, cannot go back on this by (halachic) law, because it is considered like a vow, and even if he only decided in his heart to give, he must keep what he thought.

1) Lev. 19:36 2) Baba Metzia 49A 3) The word ''hey-nun'' can be read as ''hen'' meaning a measure or ''hain'' meaning ''yes'' just by changing the nikud. The Talmud therefore makes a play on the word in order to teach a deeper meaning of the plain Torah text.

וכן מי שאומר לחברו ליתן לו איזה מתנה קטנה שזה סמך דעתו שבודאי יתן לו אם חזר ולא נתן לו הרי זה ממחוסרי אמנה אבל מתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי זה לא סמך דעתו על זה ומכל מקום בשעה שהוא אומר ליתן לו צריך להיות בדעה גמורה ולא יהא בדעתו לשנות כי לדבר אחד בפה ואחד בלב אסור מן התורה שנאמר איפת צדק והין צדק יהיה לכם מה תלמוד לומר ''הין צדק'' והלא הין בכלל איפה היא אלא שיהא ''הן'' שלך ''ולאו'' שלך צדק וכל זאת לעשיר אבל האומר ליתן לעני בין מתנה מועטת בין מתנה מרובה אינו יכול לחזור בו מן הדין מפני שנעשה כמו נדר ואפילו גמר בלבו ליתן צריך לקיים מחשבתו