Audio by Ushy Fried

60:7 At the outset, one should bless in the morning immediately upon the appearance of the sun, for ''the eager perform the mitzvot promptly.'' It is proper, if possible, to bless with a group of people, because:1 ''In the multitude of people is the glory of the king.'' (So one should announce (it) on the previous day, so that (people) will know to assemble.) If it is impossible to gather (people) immediately in the morning, one should not delay (making the blessing) due to this. Rather, each person should bless immediately, when he sees the sun shining, for the principle of ''the eager perform mitzvos promptly'' takes precedence over the principle of ''in the multitude of people...''2 After the fact, if one did not bless in the (early) morning, one may bless until (the passing of) three hours of the day. Under difficult circumstances, (one may bless) until noon.3 Therefore, if in the morning there are clouds covering it (the sun), one should wait until close to noon, perhaps it will be revealed and we can bless, (mentioning G-d's) name and His sovereignty (over the world). If (the sun) is not revealed, one blesses without (mentioning G-d's) name, or His sovereignty (over the world). (The year of blessing on the sun's cycle was (last) on 56294 It will be again, G-d willing, on 56575 May it be (G-d's) will that we will merit the light of the seven days of creation.)

1) Prov. 14:28 2) Based on the Mishna Berurah's decision in the Biur Halachah, Chapter 426, it appears that he favors the principle of ''in the multitude of people'' over the principle of ''the eager perform the mitzvot promptly.'' Accordingly, when discussing this blessing (229, Sha'ar Hatziyun 1), he suggests blessing by oneself upon seeing the sun if the day is cloudy, when it is possible that the sun will not be seen again later. 3) These three hours are ''seasonal hours,'' as described in Ch. 17. 4) 1868 CE 5) 1896 CE. This blessing is said when the sun is in the same place in the sky at the same hour and the same day of the week as it was at the time of its creation. The duration of the solar year, in days, was assumed by Shmuel to be 365.25 days and 28 years X 365.25 days is divisible by 7. (The solar year is actually 365.242199 days so the calculation is not quite exact). In our time, the blessing was last said on 5741 (April 8th 1981 CE) and should be said again on 14th Nissan 5769 (April 8th 2009 CE)

לכתחלה יש לברך בבוקר מיד בהנץ החמה משום דזריזין מקדימין למצות וטוב אם אפשר לברך באסיפת עם משום דברוב עם הדרת מלך ויש להכריז ביום שלפניו למען ידעו להתאסף אם אי אפשר להתאסף תיכף בבוקר אל יתאחרו בשביל זה אלא כל אחד יברך מיד כשרואה זריחת השמש כי ענין זריזין מקדימין דחי ענין ברוב עם ובדיעבד אם לא בירך בבוקר יכול לברך עד שלש שעות על היום ובשעת הדחק עד חצות היום ולכן אם בבוקר יש עננים המכסים אותה ימתין עד קרוב לחצות אולי תתגלה ויברך בשם ומלכות ואם לא נתגלה יברך בלא שם ומלכות שנת קידוש החמה היתה שנת תרכ''ט ותהיה אם ירצה השם בשנת תרנ''ז יהי רצון שנזכה לאור שבעת ימי בראשית
60:8 One for whom was made by the Holy one, blessed be He, a miracle that transcends natural law, when he sees the place where the miracle occurred, he should bless: ''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe, Who made for me a miracle in this place.'' * Also his son and grandson, even those who were born prior to the occurrence of the miracle, also (when they see this place) should bless. How do they bless? His son blesses: ''who made a miracle for my father in this place.'' If they (the sons) are many, they say - ''for our father''. His grandson says ''my forefather''. If they (the grandsons) are many, they say ''our forefather''. One who had made for him many miracles, when he comes to any of the places where there was made for him a miracle, he must mention all the rest of the places. He should include them all in the one blessing, and should say: ''who made for me a miracle in this place and at such-and-such a place''. Also his children should mention all the other places. See also Ch. 61:3.

מי שעשה לו הקדוש ברוך הוא נס שלא כדרך הטבע כשרואה את המקום שנעשה לו שם הנס מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה וגם בנו ובן בנו אפילו אותם שנולדו קודם שנעשה הנס גם כן מברכין כיצד מברכין בנו מברך שעשה נס לאבי במקום הזה ואם הם רבים אומרים לאבינו בן בנו אומר לאבותי ואם הם רבים אומרים לאבותינו ומי שנעשה לו נסים הרבה בהגיע לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיר כל שאר המקומות ויכלול כולם בברכה אחת ויאמר שעשה לי נס במקום הזה ובמקום פלוני וכן בניו מזכירין כל שאר המקומות

60:9 One who sees a great Jewish Torah Sage blesses: ''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe, Who shares from His wisdom to those who fear Him.'' (Because Jews are1 ''a part of G-d'' and united with Him, therefore it's said ''who shares''.)2 One who sees one of great wisdom in worldy sciences from one of the (other) nations of the world, blesses: ''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe, Who gave of His wisdom to flesh and blood.''

1) Job 31:2 2) This is a play on words since the word ''halak'' can mean to share out or divide up, or it can mean a part of.

הרואה חכם גדול בתורה מישראל מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו לפי שישראל הם חלק אלהי ודבקים בו לכן אומר שחלק והרואה חכם גדול בחכמת העולם מאומות העולם מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם