Audio by Ushy Fried

59:19 The end of man is to give an accounting (before the heavenly court) on everything that his eye saw but he did not eat. Rabbi Eleazar1 would save his pennies and buy for himself from each variety (of fruit) (at least) once a year and eat (it).

1) Jerusalem Talmud, Kiddushin 4:12.

עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל רבי אלעזר הוי מצמם ליה פריטי וקנה לו מכל דבר פעם אחת בשנה ואכל
59:20 One who sees his friend after thirty days1 and he is very dear to him, and certainly for a person who is greater than him, such as his father or his teacher, and is happy to see him, blesses ''...who has kept us in life...'', even if in this time he received from him a letter. If he sees him after twelve months, he blesses: ''Blessed are You, O Lord our G-d, King of the Universe, Who grants life to the dead.''. This is because one forgets (his friend), just as the dead (person) is forgotten after twelve months, as is said:2 ''I have been forgotten from the heart as a dead man; I am like a lost utensil.'' Why a utensil ? 3 that just as a person who loses a utensil and does not find it within twelve months despairs of it's return, so, too, the dead (person) is forgotten from the heart after twelve months, and (therefore) one does not bless ''...who has kept us in life...''. However, if he has received from him a letter during this time, or heard during this time of his well-being, he does not bless ''...Who grants life to the dead.'' but rather, ''...who has kept us in life...''. There is no difference (in this matter) between males and females, and even the man who sees his wife, or his mother, or his sister, or his daughter and similarly, the woman who sees her husband, or her father, or her brother, or her son blesses also.

1) See also Ch. 60:12. 2) Psalms 31:13 3) Rashi, Berachot 58b explains.

הרואה את חברו לאחר שלשים יום והוא חביב עליו מאד ומכל שכן אדם שהוא גדול ממנו כגון אביו או רבו ושמח בראייתו מברך שהחיינו אף על פי שבתוך הזמן קבל ממנו מכתב ואם רואהו לאחר שנים עשר חדש מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם מחיה המתים מפני שנשכח מן הלב כמו שהמת נשכח לאחר שנים עשר חדש דכתיב נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד מה כלי מי שאבד אותו ולא מצאו בתוך שנים עשר חדש מתייאש ממנו אף המת נשכח מן הלב לאחר שנים עשר חדש ואינו מברך שהחיינו אבל אם קבל ממנו מכתב בתוך הזמן או ששמע בתוך הזמן משלומו אינו מברך מחיה המתים אלא שהחיינו ואין חילוק בין זכרים לנקבות דאפילו האיש שהוא רואה את אשתו או אמו או אחותו או בתו וכן האשה שהיא רואה את בעלה או אביה או אחיה או בנה מברכין כן
59:21 One's friend whom one has never seen before, except that by means of letters they sent to each other, they became friends, when he sees him afterwards, he does not bless on seeing him. Since they have not never met face to face, their friendship is not so great that he will be (so) happy at seeing him. (The laws of ''...who is good and does good'' for changes of wine are given in Ch. 49.) חברו שלא ראה אותו מעולם אלא שעל ידי מכתבים שהריצו מזה לזה נעשו אוהבים אם רואהו אחר כך אינו מברך על ראייתו דכיון שלא התראו מעולם פנים אל פנים אין האהבה גדולה כל כך שיהא שמח בראייתו דין הטוב והמטיב על שינוי יין כתוב בסימן מ''ט