| 57:7 One who comes to a meal and he is given a cup (of drink), and blesses on it, and afterwards is given more cups (of drink), if this is the custom, that he probably intended (the blessing) on everything, then he does not need to bless again. | מי שבא לסעודה ונתנו לו כוס ובירך עליו ואחר כך שוב נתנו לו כוסות אם המנהג הוא כן מסתמא היה דעתו על כולם ואינו צריך לברך עוד |
|
58:1 Just as a person is forbidden to benefit from food or drink before
one blesses, it is similarly forbidden for one to benefit from a
pleasant fragrance before blessing on it. As it is said:1 ''All souls
will praise You.'' ''What is the thing that the soul benefits from it
and the body does not benefit from it?" It is said:2 ''That is the
fragrance.'' But, after it one does not need to bless, because, as soon
as one stops smelling the fragrance, one's pleasure is already over, and
(not) as food which is (still being) digested in his intestines.
1) Psalms 150:6 2) Berochot 43b |
כשם שאסור לו לאדם ליהנות ממאכל או משקה קודם שיברך כך אסור לו ליהנות מריח קודם שיברך עליו שנאמר כל הנשמה תהלל יה איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח אבל לאחריו אינו צריך לברך משום דכשמפסיק הריח מחוטמו כבר עברה הנאתו והוי כמו אוכל שנתעכל במעיו |
|
58:2 How does one bless on pleasant fragrances? If that which the
fragrance comes from, is a fruit which is fit to be eaten, whether it is
a fruit of a tree or a fruit of the ground, even if the fruit is not fit
to be eaten except by (being part of a) mixture, - e.g., nutmeg, lemon,
or etrog (at other times of the year apart from Succot.)1 In any event,
because they are primarily for eating, one blesses: ''...who gives...''
others (authorities) say ''...the One who gives sweet fragrance to
fruit''. This is only when one intends to smell it. However, if one does
not intend to smell (it), rather to eat it and the smell comes to him
anyway, there is no need to bless on the fragrance. One who smells
roasted coffee which has a pleasant fragrance blesses: ''...who gives
sweet fragrance to fruit''.
1) See Ch. 137:7 | כיצד מברך על הריח הטוב אם זה שיוצא ממנו הריח הוא פרי שהוא ראוי לאכילה בין שהוא פרי העץ בין שהוא פרי האדמה אף על פי שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות כגון אגוז ''מושקאט'' לימונים ואתרוג בשאר ימות השנה חוץ סוכות מכל מקום כיון שעיקרו לאכילה מברך אשר נתן ויש אומרים הנותן ריח טוב בפירות ודוקא כשנתכוין להריח בו אבל אם לא נתכוין להריח אלא לאכילה והריח בא לו ממילא אינו צריך לברך על הריח המריח ''בקאפפע'' קלוי שיש לו ריח טוב מברך אשר נתן ריח טוב בפירות |
To subscribe click here. To unsubscribe click here