| 57:1 One who blessed on bread and did not have the intention to eat more than was prepared for him, for example, there was bought for him a loaf or roll, and thought that he would have enough, then again wanted to eat more and sent (others) to buy for him more, even if there is before him more of what was prepared for him at the start, in any event, he needs to bless again, ''who brings forth bread'' on what was brought for him, because it is as if he changed his mind. However, one who has bread at home, and cut for himself a piece that he thought was enough, and afterwards wanted more, and cut for himself more, even if none of the original (bread) remains, he does not need to bless again, because this is not considered as changing his mind, because this is a common practice. | בירך על הלחם ולא היה בדעתו לאכול יותר ממה שהכין לו כגון שקנה לו לחם או גלוסקא וסבר שיהיה לו די ושוב נתאוה לאכול יותר ושלח לקנות לו עוד אפילו יש לפניו עוד ממה שהכין לו בתחלה מכל מקום צריך לברך שנית המוציא על מה שהביא לו משום דהוי נמלך אבל מי שיש לו לחם בביתו וחתך לעצמו חתיכה שהיה סבר שיהיה לו די ואחר כך נתאוה ליותר וחתך לו עוד אף על פי שאין לו עוד מן הראשון אינו צריך לברך שנית דזה לא מקרי נמלך כי הדרך הוא כך |
| 57:2 (If) one blessed on the fruit he eat, and then he was brought afterwards more fruit, if at the time of blessing he had in mind all that would be brought him, that is, even if he does not have any more of the first (original fruit) and even if they are not of the same kind, but their blessing is the same, there is no need to bless again, on those that were brought him. However, if one actually changed his mind, that is, at the start it was not his intention to eat anything except what is before him, and afterwards changed his mind and (decided) to eat more, even if they are of the same kind, and also there are still in front of him the original (kind), in any event he needs to bless again, on those that were brought for him. |
בירך על הפירות שהוא אוכל והביאו לו אחר כך עוד פירות אם בשעת הברכה היתה דעתו כל על מה שיביאו לו אזי אפילו אם אין לו עוד מהראשונים ואפילו אינם ממין הראשון אלא שברכותיהן שוות אין צריך לברך שנית על אלו שהביאו לו ואם הוא נמלך ממש דהיינו שמתחלה לא היה דעתו לאכול רק אלו שהם לפניו ואחר כך נמלך לאכול יותר אזי אפילו הם ממין הראשון וגם יש לפניו עוד גם מהראשונים מכל מקום צריך לברך שנית על אלו שהביאו לו |
| 57:3 If, in the beginning, one had no fixed intention, in any direction, then there is a difference of opinion, whether if at the time they brought him the second (fruit) he had no more of the first, he (does) need to bless again. However, if he still had then some of the first (fruit) there is a doubt if he needs to bless again on the second (fruit) or not. Therefore, it is best to be careful that when he blesses he should have the intention on everything that is brought for him, and if his intention was not so, rather he had no fixed intention then there is (a problem of) a doubtful blessing, and he should refrain from eating these (second fruit). | ואם בתחלה היתה דעתו סתם לא כך ולא כך אזי יש חילוק שאם בשעה שהביאו לו השניים לא היה לו עוד מהראשונים צריך לברך שנית אבל אם היה לו אז עוד מהראשונים יש ספק אם צריך לברך שנית על השניים או אינו צריך לכן טוב ליזהר שכשהוא מברך תהא דעתו על כל מה שיביאו לו ואם לא היתה דעתו כך אלא מסתמא כיון דאיכא ספיקא בברכה יש לו למנוע את עצמו מלאכלם |
To subscribe click here. To unsubscribe click here