|
56:5 Even though from the beginning one needs to be careful and concentrate on
what one is blessing (over),1 in any case, after the event, if one had the wrong
intention, for example, one took in ones hand a cup that one thought was wine,
and (started) blessing on it thinking it was wine, and before one said ''who
creates the fruit of the vine'' one remembered that it was water or beer, and
concluded ''by whose word all things exist'', there is no need to return and
bless (again from the beginning). The reason for this is that a mistake in
intention does not require to start the blessing (again). Also, if one made the
reverse mistake, that is one thought it was beer or water, and (started) the
blessing with the intention of saying ''by whose word all things exist'', and
before one said ''by whose word all things exist'' one remembered that it was
wine and finished (the blessing) ''who creates the fruit of the vine'', this is
valid. Since even if one had finished according to ones (original) intention, it
would (still) have been valid.
1) See Ch. 50:3. |
אף על פי שלכתחלה צריך לדקדק ולכוון על מה שהוא מברך מכל מקום בדיעבד אם טעה בכוונה כגון שלקח בידו כוס קסבור שהוא יין ובירך על דעת שהוא יין וקודם שאמר בורא פרי הגפן נזכר שהוא מים או שכר וסיים שהכל נהיה בדברו אין צריך לחזור ולברך דמשום טעות בכוונה אין צריך לחזור ולברך וכל שכן אם טעה בהיפך שהיה סבור שהוא שכר או מים ובירך על דעת לומר שהכל וקודם שאמר שהכל נזכר שהוא יין וסיים בורא פרי הגפן שיצא שהרי אפילו אם היה מסיים כפי הכוונה היה יוצא |
| 56:6 Even if one completes the whole blessing in error, then remembered during the given time, and corrected what one had said, for example, one took a cup of water or beer thinking it was wine, and blessed ''who creates the fruit of the vine'', then remembered immediately that it was water or beer, and finished ''by whose word all things exist'', in what one was saying, so that what one said was ''who creates the fruit of the vine by whose word all things exist'', this is (still) valid. |
אפילו אם סיים כל הברכה בטעות אלא שנזכר תוך כדי דיבור ותיקן אמירתו כגון שלקח כוס מים או שכר קסבור שהוא יין ובירך בורא פרי הגפן ונזכר מיד שהוא מים או שכר וסיים שהכל נהיה בדברו וכך היתה אמירתו בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו יצא |
| 56:7 If one did not remember during the given time, one needs to bless again the blessing ''by whose word all things exist'', if one wants to dring this cup. If one had the intention to drink also other wine, one can take (that) wine and drink a little, and a second blessing is not needed, as long as there was no interruption (due to) speaking. Even if one tasted first from the cup, and from ones tasting, one became aware that it was water or beer, in any event this is not considered an interruption after the fact. | ואם לא נזכר תוך כדי דיבור צריך לברך מחדש ברכת שהכל אם הוא רוצה לשתות כוס זה ואם היה בדעתו לשתות גם יין אחר יקח יין וישתה מעט ואין צריך ברכה שניה כל שלא הפסיק בדיבור ואפילו טעם תחלה מן הכוס ועל ידי טעימתו נודע לו שהוא מים או שכר מכל מקום לא הוי הפסק בדיעבד |
To subscribe click here. To unsubscribe click here