Audio by Ushy Fried

54:1 If one ate two things or ate and drank, and one was the primary (food) for him, and the second was the secondary for him, and ones intention was only to eat the primary (food), and if one did not have the primary (food) one would not eat at all the secondary. For example, one was feeling faint and in order to strengthen oneself, one eats salted fish or radish. However, because they are very spicy (sharp) one eats also a little bread, or something else to cancel the sharpness.1 Similarly, if one wants to drink an alcoholic drink, and does drink, and in order to take away the sharp (taste) one eats afterwards a little bread,2 or some fruit, one blesses on the primary (food) and on the secondary (food) one does not need to bless neither before it or after it, because one is covered by the blessing over the primary (food), and also hand washing (for the bread) is not required.

1) Normally, when one eats bread because one wants to, even together with other foods, it is not considered as secondary (to the other foods). 2) Other authorities warn against using bread as the secondary food, because it also will take away our hunger, even though we took it for the sake of the strong drink.

אם אכל שני דברים או אוכל ושותה והאחד עיקר אצלו והשני הוא טפל לו שאין כוונתו לאכלו אלא בשביל העיקר ואם לא היה לו העיקר לא היה אוכל כלל את הטפל כגון שחלש לבו וכדי לחזק לבו אוכל דג מליח או צנון אלא מפני שהם דברים חריפים אוכל גם מעט פת או דבר אחר למתק החריפות וכן אם מתאוה לשתות יין שרף ושותה ובכדי למתק החריפות אוכל אחריו מעט פת או איזה פרי מברך רק על העיקר ועל הטפל אינו צריך לברך לא לפניו ולא לאחריו כי נפטר בברכה שעל העיקר וגם נטילת ידים אינו צריך
54:2 This applies (only when) one eats the primary (food) first and afterwards the secondary (food), and (also if) at the time of blessing over the primary (food) it was ones intention to eat also the secondary (food), or it's ones normal custom to do this, then its considered as if one intended to do this, or one eats the secondary (food) at the same time (as the primary food) as opposed to going meanwhile to another room, as then one needs to bless also over the secondary (food).

ודוקא אם אוכל את העיקר תחלה ואחר כך את הטפל ובשעה שבירך על העיקר היה דעתו לאכול גם את הטפל או שהוא רגיל בכך דהוי כאלו היתה דעתו לכך ואוכל את הטפל באותו מעמד לאפוקי אם הלך בנתיים לחדר אחר שאז צריך לברך גם על הטפל
54:3 However, if one first ate the secondary (food) and afterwards the primary (food), for example if one wanted to drink wine or strong drink, and in order not to drink on an empty stomach, one eats first something small, one needs to bless also over the secondary (food). Nevertheless, because it is only the secondary (food) at this moment, some (authorities) say its blessing is reduced (in importance) and we bless over it only ''by whose word all things exist''. There are (other authorities) who disagree (with this opinion). To take oneself out of this doubt, one should drink first some of the primary (food) and bless over that in order to cover the secondary (food). וכן אם אוכל מתחלה את הטפל ואחר כך אתה עיקר כגון שרוצה לשתות יין או יין שרף וכדי שלא לשתות אליבא ריקנא אוכל תחלה איזה דבר קטן צריך לברך גם על הטפל אמנם כיון שהוא רק טפל עתה יש אומרים דירד מברכתו ואין מברכין עליו רק שהכל ויש חולקין ולהוציא את עצמו מידי ספיקא ישתה תחלה קצת מן העיקר ויברך עליו לפטור את הטפל