Audio by Ushy Fried

53:4 Vegetables or fruit which are pickled in (salt) water and become bitter, even if this is the normal way, such as pickled cucumbers, beetroot, cabbage, in any event we only bless on the juice (in which they were preserved) ''by whose word all things exist''. Even though the taste of the vegetable or fruit is in the juice, in any event, since it is not the purpose of the pickling to ensure that (they) give their taste to the water, rather that they themselves will be fixed (preserved) by means of the pickling, therefore we bless (on them) only ''by whose word all things exist''. Nevertheless, if one ate first the vegetable and blessed ''who creates the fruit of the earth'', and afterwards wanted to drink the juices, there is a doubt whether one needs to bless over the juice, because one may be covered by the blessing ''who creates the fruit of the earth'' also on the juice. For this reason one does not do this (make another blessing). ירקות או פירות שכובשין אותם במים שיתחמצו אף על פי שדרכם בכך כגון גורקען אוגרקיס, ראהטע ריבען צוויקעל, בוראקיס, קרויט מכל מקום אין מברכין על הרוטב כי אם שהכל ואף על פי שטעם הירק והפרי ברוטב מכל מקום הואיל ואין עיקר הכביש בשביל שיתנו טעם במים אלא בשביל שגם המה בעצמם יתוקנו על ידיה כבישה לכן מברכין רק שהכל ומכל מקום אם אכל תחלה את הירק ובירך בורא פרי האדמה ואחר כך רוצה לשתות גם הרוטב יש ספק אם צריך לברך על הרוטב כי שמא יצא בברכת בורא פרי האדמה גם על הרוטב לכן לא יעשה כן
53:5 Similarly, fruit, vegetables or legumes and the like, which are cooked in a liquid which has its own taste, such as vinegar or borscht1 or milk, we bless on the juice ''by whose word all things exist''. If one ate the food first (and blessed) there is a doubt whether the juice was covered by this blessing.

1) Beetroot soup. This can also be prepared in a way that requires the blessing ''who creates the fruit of the earth''.

וכן פירות וירקות וקטניות וכדומה שבשלם במשקה שיש לה טעם בעצמותה כגון בחומץ או ''בבארשט'' או בחלב מברכין על הרוטב שהכל ואם אכל תחלה את המאכל יש ספק אם אין הרוטב נפטרה בברכה זאת
53:6 Raisins that have so much moisture that if one was to press them their liquid would come out, or they were crushed and soaked in water in order to (make a) drink and not for eating the raisins, or were soaked in water for three days and fermented, if (in all theses cases) after three days one poured out the liquid into another container, this liquid is considered as wine, and one blesses on it ''who creates the fruit of the vine''. After it one blesses the ''single threefold blessing''. Any time one needs (to bless over) a cup of wine this (liquid) is valid. One needs to make sure that the raisins are more than one sixth of the water. One measures (the volume) of the raisins while they are moist before they dry out. This is only (considered as wine) if it was made by being soaked in water, but if the raisins were cooked in water, one does not make this (liquid into) wine by means of cooking. If one soaked or cooked the raisins with the intention of eating also the raisins, there are a number of doubts about (which) blessing (is required) over the (resulting) liquid. צמוקין שיש בהן לחלוחית כל כך שאם היו דורכין אותם יצא מהם דבשם אם כתשם ושרה אותם במים לצורך שתיה ולא לצורך אכילת הצמוקין אם שרה שלשה ימים ותוסס ולאחר שלשה ימים עירה מהם אתה משקה לכלי אחר הרי משקה זו יין גמור מברכין עליו בורא פרי הגפן ולאחריו ברכה מעין שלש ובכל מקום שצריכין כוס יין יוצאין בו וצריכין לראות שיהיו הצמוקין יותר מחלק ששית שבמים ומשערין את הצמוקין כמו שהיו בלחותן קודם שנתייבשו ודוקא כשנעשה על ידי שריה אבל אם בישל הצמוקין במים אינו נעש היין על ידי הבישול ואם שרה או בישל את הצמוקין על דעת לאכול גם את הצמוקין יש כמה ספיקות בברכה שעל המשקה