Audio by Ushy Fried

48:7 Regular bread which was cooked or fried in butter or the like, even if it no longer has the appearance of bread - e.g. it was coated with eggs - if it is (at least) a k'zayit all the laws for bread apply. However, if each piece is not (the size of) a k'zayit, even if the process of cooking caused the swelling of the pieces up to a k'zayit in size; or (small pieces became) stuck together during the cooking and formed a large mass, even if these pieces still have the appearance of bread.1 In any event, it does not count as bread and one blesses on it only ''the creator of different kinds of food'' and afterwards ''on the sustenance'' even if one eats to the point of satisfaction. If one did not cook but rather, poured over them a boiling sauce, there is a doubt about the blessing. It is questionable if pouring hot water is like cooking in this regard, or not. One should not eat such (bread) only (after normal bread) during the meal. If they were not cooked but only soaked in liquids or in soup or the like, (then): If they are less than a k'zayit, (the law) depends if they still look like (bread) or not. If they still look like bread, the rules apply to them of normal bread. If they do not look like bread, the rules of bread do not apply. Even if one ate to the point of satisfaction, one only says ''the creator of different kinds of food'' and afterwards ''on the sustenance''. If the appearance of the liquid changed because of the (bread) pieces, it is certain that they have lost the appearance of bread. Similarly, if soaked in red wine it no longer has the appearance of bread.

1) The Mishna Berurah 168:56 explains that more stringent rules apply to bread which is fried. If it still has the appearance of bread, ''who brings forth bread'' and grace must be said even though the pieces are less than a k'zayit in size. Rav Shneur Zalman of Liadi (Piskei Siddur) renders a similar decision. Furthermore, he urges a person who is precise in his observance not to eat even small pieces of bread that have been cooked and still have the appearance of bread except while eating a meal in which he has eaten bread.

לחם גמור שבשלו או טגנו בחמאה וכדומה אפילו העביר ממנו תואר לחם כגון שטחו בביצים אם יש בפרוסה כזית כל דין לחם עליו ואם אין בכל פרוסה כזית אף על פי שעל ידי הבישול נפחו ויש בכל פרוסה כזית או שנדבק על ידי הבישול ונעשה גוש גדול ואפילו יש עליהם תואר לחם מכל מקום אין לו דין לחם ומברכין עליו רק בורא מיני מזונות ולאחריו על המחיה ואפילו אכל כדי שביעה ואם לא בשלו אלא שעירה עליהם רוטב רותח הוי ספק ברכה משום דמספקא לן אי עירוי חשוב בישול לענין זה או לא ואין לאכול זאת אלא בתוך הסעודה ואם לא בשלן אלא שראן במשקין או במרק וכדומה אין בפרוסות כזית בזה תלוי אם יש בהן תואר או לא שאם יש להם תואר לחם הוי להו דין לחם גמור ואם אין להם תואר לחם אין להם דין לחם ואפילו אכל כדי שביעה מברך רק בורא מיני מזונות ולאחריו על המחיה אם נשתנה מראה המשקין מחמת הפרוסות בידוע שנאבד מהם תואר לחם וכן אם נשרו ביין אדום אין להם עוד תואר לחם
48:8 Dough, even if kneaded with water alone, and cooked, one says over it (before eating) ''the creator of different kinds of food'' and afterwards ''on the sustenance''. Even if one ate a (sufficient) quantity to be satisfied.1 Also grits (in yiddish - groyfun) which are made from the five species of grain and were cooked, one also says over them ''the creator of different kinds of food'' and afterwards ''on the sustenance''. even if one ate to the point of satisfaction. If one ate these with soup also (other) foods made from dough that one eats in soup or in milk, that have been cooked in (the soup), one need not bless over the soup or milk, for it is secondary and insignificant because of them. However, if one cooked only a small amount of noodles or grits and one's main intention was for the sauce or milk, the latter is not considered insignificant, and one (only) says on them ''that everything...''. Even though one eats also the noodles or grain, the sauce or milk is not included because they are the main item. Nevertheless, the best to do is to first say ''that everything...'' over the sauce or the milk alone drink some of it, and then say over the noodles or the grain,2 ''the creator of different kinds of food'' because they are also not included even though one's attention was not (to eat) them, since it comes from grain, it is important and is not covered (by the blessing) so as to lose its own blessing as long as it adds taste to the (food) pot.3

1) The Shulchan Aruch, Orach Chayim 168:13 states that if the texture of the dough is thick, a G-d fearing person should partake of such foods only within a meal where bread was eaten. See also Shulchan Aruch HaRav 168:15 and Mishna Berurah 168:76,77. 2) Others suggest saying ''that everything...'' first on another food, with the intention of also including the soup or milk. 3) See also Ch. 54:6.

עיסה שנילושה אפילו במים לבד ובשלה מברך עליה בורא מיני מזונות ולאחריה על המחיה אפילו אכל שיעור שביעה וכן גריסין גרויפען שנעשין מחמשת מיני דגן ובשלם מברכין עליהם גם כן בורא מיני מזונות ולאחריהם על המחיה אפילו אכל שיעור שביעה ואם אוכלם עם המרק וכן מאכלי עיסה שאוכלין עם המרק או עם החלב שנתבשלו בה אין צריך לברך על המרק והחלב כי המה טפלים ובטלים לגביהם אבל אם בישל רק מעט לביבות או גריסין ועיקר כוונתו רק בשביל הרוטב או החלב בענין זה אינם בטלים ומברך עליהם שהכל ואף על פי שאוכל גם הלביבות והגריסין אין הרוטב והחלב בטלים כיון שהם העיקר ומכל מקום כדי לעשות על צד היותר טוב ראוי לברך תחלה שהכל על הרוטב או על החלב לבד ולשתות קצת ואחר כך יברך על הלביבות או הגריסין בורא מיני מזונות שגם המה אינם טפלים אף על פי שאין הכוונה בשבילם לפי שמין דגן הוא חשוב ואינו נעשה טפל להפסיד ברכתו כל שבא ליתן טעם בקדרה
48:9 Foods which are made from matzah meal or bread crumbs (e.g. doughballs and pancakes) mixed with fat, eggs, or milk and made into a dough-like mass, then they are cooked or fried, we say over them ''the creator of different kinds of food'' and afterwards ''on the sustenance''. מאכלים שעושים ממצה כתושה או מלחם מפורר קנעדיל או קרעמזיל שמערבים אותן בשומן וביצים וחלב וגובלין ומבשלין או מטגנין אותן מברכין עליהם בורא מיני מזונות ולאחריהם על המחיה