| 44:5 Even if one ate only a K'zayit of bread one should say grace. | אפילו לא אכל רק כזית פת צריך לברך ברכת המזון |
|
44:6 One doesn't say (Grace) while standing nor while walking, but only
while sitting. Even if he was walking about his home while he ate, or
was standing or reclining when he has to say grace, he needs to sit, in
order to concentrate more. He shouldn't be reclining, for this is
arrogant. Rather, he should sit. One should wear upper garments and also
cover his head, so that the fear of heaven is on one and one's
concentration is roused.1 One should say (grace) with awe and reverence,
and not do anything else while one bleses.
1) The Shulchan Aruch HaRav 183:6 quotes the Sages of the Kabbalah, who state that, in particular, these practices must be followed in Eretz Yisrael, in deference to the revelation of G-d's presence there. |
לא יברך מעומד ולא מהלך אלא מיושב ואפילו היה הולך בתוך ביתו כשאכל או שהיה עומד או מסיב כשצריך לברך צריך לישב כדי לכוין דעתו ביותר וגם לא יהא מיסב שהוא דרך גאוה אלא ישב וילבש מלבוש העליון וגם יניח הכובע בראשו שיהא מורא שמים עליו ויעורר הכונה ויברך באימה וביראה ולא יעשה שום דבר בשעה שהוא מברך |
| 44:7 It is customary that those listening (to grace) respond ''Amen'' after each ''The Merciful One...'' in the grace. This is based on the Midrash (which teaches) that when one hears a person at prayer or bless Israel, even if (G-d's) name was not said, one is obliged to respond ''Amen''. | נוהגין שהשומעים עונין אמן לאחר הרחמן שבברכת המזון משום דאיתא במדרש כששומע אחד מתפלל דבר או מברך לישראל אפילו בלא הזכרת השם חייב לענות אמן |
To subscribe click here. To unsubscribe click here