42:20 If a group of people eat together and some leave with the intention of returning back, so long as there remains at least one of them in place, the original sitting is not considered to have been nullified. When the others return, (it is considered as if) they have returned to that sitting without having made an interruption. | אם אוכלין בחבורה ויצאו קצת מהם על דעת שיחזרו לכאן כיון שנשאר אפילו רק אחד מהן כאן במקומו לא נתבטלה הקביעות וכשחוזרין לקביעותן חוזרין ולא הוי הפסק |
42:21 If, at the time of the blessing ''who brings forth bread'' he had the intention to go later on to a different place, and to complete his meal there and say grace, it is customary to allow this. One should be careful to eat in the latter place at least a k'zayit of bread and one shouldn't do this except when necessary for a meal associated with a mitzvah. |
אם בשעת ברכת המוציא היתה דעתו ללכת אחר כך לבית אחר לגמור שם סעודתו ולברך ברכת המזון נוהגין להתיר וצריך ליזהר לאכול גם שם לכל הפחות כזית פת ואין לעשות כן אלא לעת הצורך לסעודת מצוה |
42:22 One who prays the Shemoneh Esreh in the midst of a meal, when he
resumes eating does not have to say ''who brings forth bread'' again.
Similarly, if one slept in the middle of the meal, (only) a nap, - even
if it is prolonged slightly - is not considered to be an interruption.
Similarly, if one interrupted (one's meal) for other matters - e.g., one
had to relieve himself or the like.1 Nevertheless, in all these
instances, one must wash ones hands again, for his attention was
diverted from them, unless he watched his hands.2 No blessing should be
said on this washing, because one's attention being diverted does not
require a new blessing on the washing.3
1) This is also not considered an interruption. 2) So they didn't become impure. 3) See Chapter 40, Law 16, and notes | המתפלל בתוך הסעודה כשחוזר לאכול אין צריך לברך עוד המוציא וכן אם ישן בתוך הסעודה שינת ארעי אף על פי שנמשך איזה זמן לא מיקרי הפסק וכן אם הפסיק בשאר דברי רשות כגון שהוצרך לנקביו וכיוצא בזה ומכל מקום בכל אלו בעי נטילת ידים מחדש משום דהוי היסח הדעת אלא אם כן שמר ידיו אך לא יברך על הנטילה כי משום היסח הדעת אין מברכין על הנטילה |
To subscribe click here. To unsubscribe click here