Audio by Ushy Fried

42:20 If a group of people eat together and some leave with the intention of returning back, so long as there remains at least one of them in place, the original sitting is not considered to have been nullified. When the others return, (it is considered as if) they have returned to that sitting without having made an interruption. אם אוכלין בחבורה ויצאו קצת מהם על דעת שיחזרו לכאן כיון שנשאר אפילו רק אחד מהן כאן במקומו לא נתבטלה הקביעות וכשחוזרין לקביעותן חוזרין ולא הוי הפסק
42:21 If, at the time of the blessing ''who brings forth bread'' he had the intention to go later on to a different place, and to complete his meal there and say grace, it is customary to allow this. One should be careful to eat in the latter place at least a k'zayit of bread and one shouldn't do this except when necessary for a meal associated with a mitzvah.

אם בשעת ברכת המוציא היתה דעתו ללכת אחר כך לבית אחר לגמור שם סעודתו ולברך ברכת המזון נוהגין להתיר וצריך ליזהר לאכול גם שם לכל הפחות כזית פת ואין לעשות כן אלא לעת הצורך לסעודת מצוה

42:22 One who prays the Shemoneh Esreh in the midst of a meal, when he resumes eating does not have to say ''who brings forth bread'' again. Similarly, if one slept in the middle of the meal, (only) a nap, - even if it is prolonged slightly - is not considered to be an interruption. Similarly, if one interrupted (one's meal) for other matters - e.g., one had to relieve himself or the like.1 Nevertheless, in all these instances, one must wash ones hands again, for his attention was diverted from them, unless he watched his hands.2 No blessing should be said on this washing, because one's attention being diverted does not require a new blessing on the washing.3

1) This is also not considered an interruption. 2) So they didn't become impure. 3) See Chapter 40, Law 16, and notes

המתפלל בתוך הסעודה כשחוזר לאכול אין צריך לברך עוד המוציא וכן אם ישן בתוך הסעודה שינת ארעי אף על פי שנמשך איזה זמן לא מיקרי הפסק וכן אם הפסיק בשאר דברי רשות כגון שהוצרך לנקביו וכיוצא בזה ומכל מקום בכל אלו בעי נטילת ידים מחדש משום דהוי היסח הדעת אלא אם כן שמר ידיו אך לא יברך על הנטילה כי משום היסח הדעת אין מברכין על הנטילה