Audio by Ushy Fried

41:3 One should cut the bread at its most choice place to show honor to the blessing. The choicest (place) is the hard place, where the bread is baked thoroughly - i.e., the place opposite the split.1 For at the place where it begins to bake, pressure is generated against the dough until the opposite side splits open. However, an old person who has difficulty eating hard bread should cut the bread at a soft point. Since one should not interrupt, by the delay (of) cutting (the bread), between ''who brings forth bread'' and eating, one should therefore cut around the loaf like a ring in a manner which, should one lift up the cut piece, the entire bread will be lifted up with it. Otherwise it would be considered like a slice, and it will not be blessing ''who brings forth bread'' while the loaf is still whole. One considers this (cut piece) as attached to the loaf. One should say ''who brings forth bread'', and after finishing the blessing, one should separate (the piece) so that the blessing is made while the loaf is still whole. Even when cutting from an incomplete loaf, one should not cut through completely before the blessing, so that at the time of the blessing, (the bread) will be at its largest. On Shabbat, one should not cut the bread at all2 until after the blessing, so that the loaves are entirely whole.3 Even during the week, if one is eating a soft loaf one may bless before cutting, for breaking (such a loaf) does not cause a delay.

1) At the top of the bread. 2) Nevertheless, is customary to pass the knife over the bread to leave a mark before saying the blessing. 3) See Ch. 77:17.

בוצע בפת במקום המובחר שבו מפני כבוד הברכה והמובחר הוא מקום הקשה ששם נאפה היטב והוא המקום שכנגד המתקבע כי במקום שמתחיל לאפות נדחק העיסה עד שמתבקע הצד שכנגדו אך זקן שקשה לו לאכול פת קשה יבצע במקום הרך ומהיות כי אין להפסיק בשהיית החיתוך בין ברכת המוציא לאכילה על כן חותך מעט סביב הפת כעין טבעת בענין שאם יאחז בפרוסה יעלה כל הככר עמו שאם לא כן חשיב כפרוסה ואנן בעינן שיברך ברכת המוציא בעוד שהפת שלם ויניחנה מחוברת לפת ויברך ברכת המוציא ואחר שסיים הברכה יפרידנה כדי שתכלה הברכה בעוד שהפת שלם וכן כשבוצע מככר שאינו שלם לא יחתוך לגמרי קודם הברכה כדי שתהא בשעת הברכה יתר גדול ובשבת לא יחתוך כלל בככר עד אחר הברכה כדי שיהיו הככרות שלמים ממש וגם בחול אם הוא עוגה דקה יברך קודם הבציעה כיון שאין שהיה בשבירה
41:4 One should not cut off a small piece because this appears miserly. Nor a piece larger than a k'beitzah, for this appears gluttonous. This applies only when one eats alone. When one eats with many others and must give, from the cut-off piece, to each person (the size of) a k'zayit, it is permitted to cut whatever is needed. On Shabbat, even if one eats alone, it is permitted to cut as much as is needed for the entire meal, in honor of the Shabbat. One shows how dear Shabbat meals are to us, by our desire to eat a large meal. One should eat the piece which one cut (from the bread) before one eats any other bread. This is a sign of the dearness of the mitzvah, for one blessed over that. It is important to take care that one doesn't give from it to a gentile, or animal, or fowl.

לא יבצע פרוסה קטנה מפני שנראה כצר עין ולא פרוסה יותר מכביצה לפי שנראה כרעבתן ודוקא כשאוכל לבדו אבל אם אוכל עם הרבה בני אדם וצריך ליתן מן הפרוסה לכל אחד כזית מותר לבצוע כפי מה שצריך לו ובשבת אפילו אם אוכל לבדו מותר לבצוע כפי מה שצריך לכל הסעודה מפני כבוד השבת להראות חביבת סעודת שבת שחפץ לאכול בה הרבה יש לאכול את הפרוסה שבצע עליה קודם שיאכל פת אחר והוא משום חבוב מצוה כיון שבירך עליה וטוב ליזהר שלא יתן ממנה לנכרי או לבהמה ועוף
41:5 Before blessing, one should place both hands on the loaf, for they have ten fingers (symbolizing) the ten mitzvot that are associated with (making) bread; (which are):1 ''Do not plow with an ox and an ass''; mixed species;2 to glean;3 forgotten;4 corners;5 not to muzzle;6 donation;7 the first tithe;8 the second tithe;9 challah.10 Accordingly, there are ten words in the blessing ''who brings forth bread''; and ten words in the verse:11 ''The eyes of all look expectantly to You, and You give them their food at the proper time''; and ten words (about the produce of Israel) in the verse:12 ''a land of wheat, barley...(and date honey)''; and ten words (in Isaac's blessing to Jacob) in the verse:13 ''(May G-d) grant you...(much grain and wine).'' When he says G-d's name (in the blessing) he should lift up the loaf. On Shabbat, he should lift up both. He should bless with concentration, taking care to pronounce properly the ''hey'' of the word ''who brings forth''. One should pause slightly between the word ''bread'' and the word ''from'' so that the ''mem'' will not be swallowed. After the blessing, one should eat (from the bread) immediately. It is forbidden to make any interruption between a blessing and starting to eat - even to respond ''Amen''. It is proper to eat a k'zayit14 without any interruption.15

1) Deut. 22:10. 2) ibid. 22:9 - the ban on planting mixed species. 3) Lev. 19:9 - allowing the poor to glean. 4) Deut. 24:19 - leaving forgotten sheaves for the poor. 5) Lev. 19:9 - leaving the corners of the field for the poor. 6) Deut. 25:4 - the ban against muzzling an ox. 7) Num. 18:12 - donating part of the harvest to priests. 8) Num. 18:2. 9) Deut. 14:22. 10) Num. 15:21 - the separation of challah. 11) Psalms 145:15. 12) Deut. 8:8. 13) Gen. 27:28. 14) According to Shiurei Torah, approximately 26 grams in modern measure; according to Rav Moshe Feinstein, approximately 31 grams, and according to the Chazon Ish, approximately 36 grams. 15) The Misgeret Hashulchan 7 and Mishna Berurah (167:35) state this stringency need not be followed. See also Ch. 50:5.

קודם שיברך יתן שתי ידיו על הפת שיש בהן עשר אצבעות כנגד עשר מצות התלויות בפת לא תחרוש בשור וחמור כלאים לקט שכחה פאה לא תחסום תרומה מעשר ראשון מעשר שני חלה ולכן יש עשר תיבות בברכת המוציא ועשר תיבות בפסוק עיני כל אליך ישברו ועשר תיבות בפסוק ארץ חטה ושעורה ועשר תיבות בפסוק ויתן לך וכשיאמר את השם יגביה את הלחם ובשבת יגביה שתיהן ויברך בכוונה וידקדק להוציא היטב את הה''א של המוציא ויתן ריוח קצת בין תיבת לחם לתיבת מן שלא להבליע את המ''ם ולאחר הברכה יאכל מיד כי אסור להפסיק בין הברכה לתחלת האכילה אפילו לעניית אמן ויש לאכול כזית בלי הפסק