| 31:3 How does this apply with regard to sitting, getting up, and walking? It is unnecessary to say that one should not sit among jesters, stand in the manner of the sinners, or walk according to the counsel of the wicked. Rather, even when one sits in the forum of the upright, stands in the place of the righteous, and follows the advice of the sincere - if one did so for one's own benefit, to satisfy one's own desires and wants - this is not praiseworthy. One should do so for the sake of Heaven. Nevertheless, if one cannot have the intentions (to do these) for the sake of Heaven only, one should not refrain from them, for by (doing these) not for His sake, one will come (to doing them) for for His sake | הישיבה והקימה וההליכה כיצד אין צריך לומר שלא ישב במושב לצים ושלא לעמוד בדרך חטאים ושלא לילך בעצת רשעים אלא אפילו לישב בסוד ישרים ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים אם עשה להנאת עצמו להשלים חפצו ותאותו אין זה משובח אלא יעשה לשם שמים ומכל מקום גם אם אי אפשר לו לכוין לשם שמים דוקא אל ימנע את עצמו מדברים אלו כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה |
| 31:4 How does this apply with regard to lying down? It is not necessary to say when one has the opportunity to study Torah and observe mitzvot, although one is tempted to go to sleep for one's own pleasure, that it is not fitting to do this. Rather, even when one is tired and must sleep to rest from one's weariness, if it was for physical enjoyment, this is not praiseworthy. Rather one should intend to give sleep to one's eyes and to one's body rest for the sake of one's health, so that one will not become confused during Torah study due to lack of sleep. |
שכיבה כיצד אין צריך לומר בזמן שיכול לעסוק בתורה ובמצות אם מתגרה בשינה לענג את עצמו שאינו ראוי לעשות כן אלא אפילו בזמן שהוא יגע וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו אם עשה להנאת גופו אינו משובח אלא יתכוין לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך בריאת גופו ושלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה |
| 31:5 How does this apply with regard to sexual relations? It is unnecessary to say that one should not transgress, Heaven forbid. Rather, even at the time as prescribed by the Torah, if one did (it) for the sake of one's physical pleasure or to satisfy his desire is considered to be coarse. Even if one (did it) intending to have children who will assist one and inherit one's position, this is not praiseworthy. Rather, one should intend to have children to serve one's Creator; alternatively, one intends (it) for one's physical well-being and to fulfill one's conjugal duties, as a person who pays a debt. | תשמיש כיצד אין צריך לומר שלא יעבור עבירה חס ושלום אלא אפילו בעונה האמורה בתורה אם עשה להנאת גופו או להשלים תאותו הרי זה מגונה ואפילו אם נתכוין כדי שיהיו לו בנים שישמשו אותו וימלאו מקומו אינו משובח אלא יתכוין שיהיו לו בנים לעבודת בוראו או שיתכוין להברות את גופו ולקיים מצות עונה כאדם הפורע את חובו |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.