|
29:3 Pride is an extremely wicked quality, and man is forbidden to display it
even slightly. Rather, one should train himself to be humble, as our Sages, may
their memory be for a blessing, commanded:1 ''Be very, very humble.'' How can
one train himself to be humble? One should always speak gently. One's head
should be bent over with one's eyes pointed downward, but one's heart should be
directed upward. One should regard everyone else as greater than himself. If the
other is a greater Torah sage than him, one is obliged to honor him. If the
other person is wealthier than you, you are also obliged to honor him, as we
find:2 ''Rabbi (Yehuda Hanasi) would honor the rich.'' One should think that
since G-d, the Blessed, granted him wealth, he is surely worthy of it. If the
other is on a lower level, either in wisdom or wealth, one should consider him
more righteous. Since, he (is less learned), should he commit a sin, it is
considered to be inadvertent and involuntary. However, when one commits a sin
oneself, it is (considered to be) deliberately. If one always thinks this way,
he will never be proud and will prosper.
1) Avot 4:4. 2) Eruvin 86a. |
אך הגאוה היא מדה רעה מאד ואסור לאדם לנהוג בה אפילו במעוט אלא ירגיל את עצמו להיות שפל רוח כמו שצוו חכמינו זכרונם לברכה מאד מאד הוי שפל רוח ואיך תרגיל את עצמך להיות עניו ושפל רוח כל דבריך יהיו בנחת ראשך כפוף עיניך יביטו למטה ולבך למעלה וכל אדם יהא חשוב בעיניך שהוא גדול ממך אם הוא תלמיד חכם יותר ממך הרי אתה מחויב לכבדו וכן אם הוא עשיר ממך גם כן אתה מחויב לכבדו כדמצינו רבי היה מכבד עשירים ותחשוב בהיות כי השם יתברך נתן לו עושר מסתמא ראוי הוא לכך ואם הוא קטן ממך בחכמה או בעושר תחשוב כי הוא יותר צדיק ממך כי הוא אם עובר איזה עבירה נחשב כשוגג ואונס ואתה אם עברת עבירה אתה מזיד אם כה תחשוב תמיד לא תוכל להתגאות וטוב לך |
|
29:4 Similarly, anger is an extremely wicked trait which a person should
keep far from. He should train himself not to become angry, even over
things which rightfully (cause him) to be angry. If he has to cast fear
over his children and the members of his household, he should appear
before them (as if) angry, to admonish them; but, he should be settled,
in his own heart. It is said1 that Elijah the prophet told Rabbi Yehudah,
the brother of Rav Sallah, the pious, (Aramaic - trans. follows) (''Do
not become angry, for anger will lead to sin.'') (Aramaic - trans.
follows) (''Do not become intoxicated'') and (then) you will not sin.
Furthermore, our Sages said,2 of blessed memory: ''Whoever becomes angry
is considered as one who serves idols.'' and:''All types of Gehinnom
rule him'',3 as it is said:4 'remove anger from your heart, and (thus)
remove evil from your flesh.' and there is no 'Evil' except Gehinnom, as
it is said:5 'even the wicked for the evil day.' '' Those who are
constantly angry, their lives are not really living. Therefore, (our
Sages) commanded us to keep away from anger to the extent where we make
ourselves unresponsive even to matters which provoke anger. This is a
good path and the path of the righteous, who are insulted but do not
insult others, who hear others shame them and do not respond. They act
out of love and are happy when suffering. about them it6 says: ''Those
who love Him are as the sun as it goes forth in its might''.7
1) Berachot 29b. 2) Shab. 105b; Zohar, Bereshit. 3) Nedorim 22a. 4) Ecclesiastes 11:10. 5) Proverbs 16:4. 6) Judges 5:31. 7) Shabbat 88b. |
וכן הכעס היא מדה רעה מאד וראוי לאדם להתרחק ממנה מאד וירגיל את עצמו שלא יכעוס אפילו על דבר שראוי לכעוס ואם צריך להטיל אימה על בניו ובני ביתו יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי ליסרם ותהא דעתו מיושבת בינו לבין עצמו אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטי לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא לא תרוי לא תשתכר ביין ולא תחטי עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל הכועס כאלו עובד עבודת אלילים וכל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר וגם רשע ליום רעה בעלי כעס אין חייהם חיים לפיכך צוו להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים וזו היא דרך הטובה ודרך צדיקים שהם עלובין ואינם עולבין שומעים חרפתם ואין משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו |
|
29:5 A person should always try to keep silent. He should speak only
about the words of Torah or about things that are necessary for his
existence. Even with regard to these basic neccessities, he should not
talk too much. Already said our Sages, of blessed memory:1 ''Whoever
talks too much brings on sin.'' And they taught:2 ''I have found nothing
for one's person better than silence.'' Ravvah (is quoted)3 as saying:
What is the meaning of:4 ''Death and life are in the power of the
tongue'' - one who desires life, (must realize that it is dependent) on
the tongue; one who desires death, (must realize that it is dependent)
on the tongue.
1) Avot 1:17. 2) ibid. 3) Arachin 15b. 4) Proverbs 18:21. |
לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדברי תורה או בדברים שהוא צריך לחיי גופו ואפילו במה שצריך לצרכי גופו לא ירבה דברים וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המרבה דברים מביא חטא ואמרו לא מצאתי לגוף טוב משתיקה ואמר רבא מאי דכתיב מות וחיים ביד לשון דבעי חיים בלישנא דבעי מות בלישנא |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.