| 26:19 If there is not in the synagogue any one mourning his father or mother, the Kaddish should be said by one who has neither a father or a mother, on behalf of all the departed of Israel. In some communities, it is customary that the rest of the relatives say Kaddish for their (departed) relatives if none mourning their father or mother are present. Furthermore, even if there are people mourning their father or mother, if someone wanted to say Kaddish for his grandfather or grandmother who died without (leaving any) sons, or for his son or daughter who died without sons, the other mourners should allow him to say one Kaddish after they have said one (Kaddish) each. In some communities, it is customary that other relatives also say Kaddish even when there are people mourning their father or mother. However, a compromise between them is reached, and (the former) do not say as many Kaddishim as those mourning their father or mother. In all these manners we follow the (prevailing) custom, provided it is a fixed custom in the community. | אם אין בבית הכנסת אבל על אביו ואמו יאמר אותו קדיש מי שאין לו אב ואם בעד כל מתי ישראל ויש מקומות שנהגו ששאר קרובים אומרים קדיש על קרוביהם כשאין אבלים על אביהם ואמם וגם כשיש אבלים על אביהם ואמם אם יש מי שרוצה לומר קדיש אחר אבי זקנו או זקנתו שמתו בלא בנים או אחר בנו או בתו שמתו בלא בנים יניחוו לו האבלים לומר קדיש אחד לאחר שהם אמרו כל אחד ויש מקומות שנהגו שגם שאר קרובים אומרים קדיש אפילו במקום שיש אבלים על אב ואם אלא שעושים פשרה ביניהם שאין אומרים כל כך קדישים כמו האבלים על אב ואם והולכים בכל זה אחר המנהג ובלבד שיהא מנהג קבוע בעיר |
|
26:20 A daughter should not say Kaddish in the synagogue. However, some
(authorities) say that if she wants to hold a minyan in her house so
that she can say (Kaddish) there, she is permitted to do so.1 Other
(authorities) say that also this should not be done.
1) lit. - ''the rights are in her hand'' |
הבת אין לה לומר קדיש בבית הכנסת אך יש אומרים שאם רוצים לעשות מנין בביתה שתאמר שם הרשות בידם ויש אומרים דגם זאת אין לעשות |
|
26:21 One who had yahrzeit and was unable to say Kaddish1 because he was
on a journey or did not receive a Kaddish,2 can say Kaddish in the
evening service after (the day of) the yahrzeit.
1) On the day, since yahrzeit - lit. ''the time of the year'' - or the anniversary (Hebrew) date of the person passing away - is for one day only, starting with the evening service then morning, additional (when there is) and afternoon services. 2) Because there were not enough available. |
מי שהיה לו יאהרצייט ולו יכול לומר קדיש כגון שהיה בדרך או שלא הגיע לו קדיש יכול לומר קדיש בתפלת ערבית שלאחר היאהרצייט |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.