26:16 One who is mourning the loss of his father and also his mother, in any event does not a greater right in (saying) the prayers or in (saying) the Kaddishim from other mourners, because one memorial is sufficient for both. | מי שהוא אבל על אביו וגם על אמו מכל מקום אין לו זכות יותר בתפלות וקדישים משאר אבל משום דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן |
26:17 It is customary to say Kaddish for only eleven months, in order
not to make one's parents appear wicked, As (our Sages said) ''The
judgement of the wicked is (no longer than) twelve months.''1 So if a
person die, for example, on the tenth of Shevat, one stops saying (Kaddish)
on the ninth of Tevet. On the tenth of Tevet he should not say, for that
is already the first day of the twelfth month, and even one day of a
month is considered to be an (entire) month. Thus, it would be
considered as if he said (Kaddish) for twelve months. In this regard,
one counts from the day of the burial and not from the day of death. For
example, if one was buried on the eleventh of Shevat, one stops (saying
Kaddish) on the tenth of Tevet, since the (heavenly) judgement does not
begin until after the burial. During a leap year, one stops (saying
Kaddish) on the ninth, (or tenth (if buried a day later) of Kislev). On
the day he stops saying (Kaddish), he is entitled to say all the
Kaddishim. However, a yahrzeit has one Kaddish, and, similarly, a thirty
(days) person, and if there are several with yahrzeit or during their
thirty (day period) this person may not be given any Kaddishim. When a
person knows that either his father or mother are among the wicked who
will be judged for twelve months, it is fitting, and he is obliged, to
say Kaddish for twelve months.2
1) Shabbat 33b. 2) This practice is not accepted by all halachic authorities. |
נוהגין שאין אומרים קדיש רק י''א חדשים שלא להחזיק אביו ואמו כרשעים דמשפט של רשעים הוא י''ב חדש שאם מת דרך משל יו''ד שבט פוסק לומר ט' טבת וביו''ד טבת לא יאמר דהא הוי יום א' בחדש י''ב ויום א' בחדש חשוב חדש והוי כאלו אמר י''ב חדש ולענין זה מונים מיום הקבורה לא מיום המיתה שאם נקבר י''א שבט אזי פוסק ביו''ד טבת כי המשפט אינו מתחיל עד לאחר הקבורה ואם היתה שנה מעוברת פוסק ט' או י' כסלו ויום זה שהוא פוסק בו יש לו כל הקדישים רק ליאהרצייט שייך קדיש א' וכן לבן שלשים ואם יש כמה יאהרצייט או בני שלשים נדחה הוא מפניהם לגמרי מי שיודע באביו ואמו שהיו רשעים מאותן שנידונין י''ב חדש ראוי ומחויב שיאמר קדיש י''ב חדש |
26:18 When there are many mourners present, heaven forbid, then, in
order to prevent from arising discord and quarrels, it is customary in
many places (to allow) two or three (mourners) to say (Kaddish)
together.1
1) In our time, this has been further expanded and it is customary in most congregations for all the mourners to say all the Kaddishim in unison. |
כשיש הרבה אבלים רחמנא ליצלן אזי כדי שלא יבאו לידי קטטות ומריבות נוהגין בהרבה מקומות שאומרים ב' או ג' ביחד |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.