26:13 One who prays in one synagogue or house of study always, if he wants to say Kaddish in another synagogue the mourners there can refuse him. Even if he is in the (mourning) week (his standing) is worse than a guest, since a guest has no place to pray and say Kaddish but he does. | מי שמתפלל בבית הכנסת או בבית המדרש תמיד אם בא לומר קדיש בבית הכנסת האחרת האבלים שבשם יכולין לדחותו ואפילו הוא תוך שבעה דגרע מהאורח כי האורח אין לו מקום להתפלל ולומר קדיש וזה יש לו |
26:14 One who is able and is fit to pray as the chazan should do so.
This is of greater benefit than (saying) Mourner's Kaddish, which was
not instituted except for minors. One who cannot pray the entire service
should pray (at least) from ''Happy are they'' and ''And there shall
come to Zion'' onward. One who has higher precedence on the Kaddishim
i.e., in the week (of mourning) and in the (first) thirty days, also has
higher precedence with (leading the congregation in) prayer. It is
customary that a mourner not lead the congregation in prayer on Shabbat
or festivals.1 However, if even before he became a mourner, he normally
was chazan on Shabbat or festivals, also during his mourning he may be
the chazan.
1) In many communities, it is customary for a mourner not to lead the congregation in prayer on any day when the musaph service is said. These restrictions apply only to a person within the year of mourning. However, a person commemorating a yahrzeit may lead the congregation even on Shabbat or festivals. |
מי שיכול וראוי להתפלל לפני התיבה יתפלל ומועיל יותר מקדיש יתום שלא נתקן אלא לקטנים ומי שאינו יכול להתפלל כל התפלה יתפלל מן אשרי ובא לציון ולהלן ומי שיש לו זכות יותר בקדישים כגון בן ז' ול' יש לו גם כן זכות יותר בענין התפלה נוהגין שאין אבל מתפלל לפני התיבה בשבת ויום טוב אך אם גם קודם האבלות היה דרכו להתפלל בשבת ויום טוב גם בזמן האבלות יתפלל |
26:15 Two who are equal regarding (saying) Kaddish, and both are capable
of being the chazan,1 and both are equally acceptable to the
congregation, they should cast lots. So that one prays upto ''Happy are
they'' and ''And there shall come to Zion'', and the other prays from
there on. If one is not able to be the chazan or is not acceptable to
the congregation, and the second one prayed, the latter who prayed, did
not lose his rights to the Kaddishim. In any event, he should forgo (his
rights) and leave the Kaddish to the one who did pray - and how much
more so for minors.
1) Leading the prayers - lit. ''praying before the ark'' - because the chazan normally stands there. |
שנים ששוים בדין קדיש ושניהם יכולים להתפלל לפני התיבה ומרוצים בשוה לקהל יטילו גורל שאחד יתפלל עד אשרי ובא לציון והשני יתפלל אשרי ובא לציון ואם אחד אינו יכול להתפלל לפני התיבה או שאינו מרוצה לקהל והתפלל השני לא הפסיד זה שהתפלל זכותו בקדישים ומכל מקום יש לו לוותר להניח הקדיש למי שלא התפלל ומכל שכן לקטנים |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.