| 26:1 We find many Midrashim of how by the son saying Kaddish for his (deceased) father or mother they were saved from judgement. Therefore it is customary to say Kaddish. Also (other practices which benefit the departed include) receiving maftir and leading the congregation in prayer particularly on Saturday nights, for this is the time that the souls return to Gehinnom. The same applies on all evening prayers for then judgement is more severe. There are on the matter of the Kaddishim some differences in the laws, depending on the (local) customs. | נמצאו במדרשים הרבה מעשיות כי על ידי שהבן אומר קדיש בשביל אביו או אמו ניצולים מן הדין על כן נוהגין לומר קדיש וכן לעלות למפטיר ולהתפלל לפני התיבה ובפרט במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם וכן בכל ערבית שאז תגבורת הדין ויש בענין הקדישים כמה חילוקי דינים על פי המנהגים |
|
26:2 During the seven (days of mourning), whether he is a minor or an
adult, a resident (of the city) or a guest, he has all the Kaddishim.1
This (right) supersedes those of all the (other) mourners. Even if a
festival falls in the seven (days) and nullifies the (mourning)
practices of the seven, and also after the seven (days) as it nullifies
the (mourning) practices of the thirty-day period, the rights (of the
mourner's) concerning Kaddish is unaffected. Similarly, we do not follow
regarding Kaddish, (the principle) ''part of the day is like the
whole''.2 and even in the afternoon service of the seventh day, he has
all the Kaddishim. We count3 the seven (days) and thirty (days) from the
day (the deceased) was buried. Even if the mourner did not hear (about
the death) immediately, and started later on (not from the burial) the
seven days of mourning, in any case, with regard to Kaddish he does not
have (the same) rights of the seven. Similarly, when (a person) dies on
a festival, one counts (the seven) for Kaddish from the day of the
burial.
1) He is entitled to all the Kaddishim in the services. 2) And finish on the morning of the 7th. 3) For saying Kaddish. |
בתוך שבעה בין שהוא קטן בין גדול בין תושב בין אורח יש לו כל הקדישים ודוחה כל האבלים ואפילו פגע הרגל תוך שבעה המבטל גזרת שבעה וכן לאחר שבעה שמבטל גזרת שלשים לענין קדיש אינו מבטל וכן לא אמרינן לענין קדיש מקצת היום ככולו ואפילו במנחה של יום השביעי יש לו כל הקדישים ומונין שבעה ושלשים מיום הקבורה ואף על פי שהאבל לא שמע מיד ונוהג אחר כך שבעה ימי אבל מכל מקום לענין קדיש אין לו דין שבעה וכן אם מת ברגל מונין לענין קדיש מיום הקבורה |
|
26:3 If there is in the synagogue also a yahrzeit, then, if the mourner
(in his) seven (days) is a child below majority, who (does not remain at
home) and may go all the seven days to the synagogue, then the yahrzeit
is entitled to one Kaddish. If there are many yahrzeit (present) each
one is entitled to one Kaddish, and even if the child, who is in his
seven days, will be left without any. If there is one in the thirty (day
mourning period) he is also entitled to one Kaddish. However, even if
there are many in their thirty, the child (in his) seven (days), never
loses completely (his Kaddish rights) because of them. If he is an adult
who does not go, all the seven (days), to the synagogue, but rather
prays in his home with a minyan, in any event, when he comes on Shabbat
to the synagogue, he says all the Kaddishim. If there is also a yahrzeit,
he (the seven days person) still says all the Kaddishim except for one
Kaddish on which they draw lots.1 When he is freed from the seven days
of mourning by a festival,2 or his father passed away on a festival then
he is like the child (who attends the synagogue) because he (an adult)
can also go to the synagogue every day.
1) To decide who will say it. 2) A festival that falls during the seven or thirty day mourning period brings that period to an end. |
אם יש בבית הכנסת גם יאהרצייט אזי אם הבן שבעה הוא קטן שהולך כל ימי השבעה לבית הכנסת יש להיארצייט קדיש אחד ואם יש הרבה יאהרצייט יש לכל אחד קדיש אחד ואפילו אם הקטן שהוא בן ז' ידחה לגמרי ואם יש בן שלשים יש לו גם כן קדיש אחד אבל אם יש הרבה בני שלשים אין הקטן בן שבעה נדחה מחמתן לגמרי ואם הוא גדול שאינו הולך כל השבעה לבית הכנסת אף על פי שמתפלל בביתו במנין מכל מקום כשבא בשבת לבית הכנסת אומר כל הקדישים ואם יש שם יאהרצייט אומר גם כן כל הקדישים מלבד קדיש אחד יטילו עליו גורל ואך כשנתבטל ממנו השבעה על ידי רגל או שמת אביו ברגל אזי יש לו דין קטן כיון שיכול לילך לבית הכנסת בכל יום |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.