|
23:18 If the one called up was shown the (wrong) passage to read and
blessed and afterwards (the reader) realised that this was not the
(right) place, rather they should be reading from another place. Whether
he already began to read or still had not started; if the place where
they should read, is also open before him even if it (the correct
passage) is in a different column, and was after the place shown to him,
there is no need to bless again. This is because (we assume) he was
mindful of the place where he blessed and on everything he sees before
him. However, if the (proper) place was not open before him but one
needs to roll the Torah scroll,1 or even if the (proper) place was open
before him, but it was (located) before the place which he was shown,2
he must say again the blessing ''who has chosen us ...'', nevertheless,
''Bless ye...'' is not said again. He should first say ''Blessed be the
Lord who is blessed for ever and ever'', on the first blessing that he
said in vain. If he had only said ''Blessed art Thou, O Lord'',3 he
should end:4 ''who taught us your laws''. If the place where he should
read is before the place he was shown, but close to it such that (the
reader) can read to him - also three verses from the place where he
blessed and beyond - provided that all (he reads) is in the same weekly
passage, he should do so, and not bless again.
1) Further on to reach that point. The Mishna Berurah 140:9 mentions other opinions which maintain that even if it is necessary to roll the Torah scroll to reach the proper place, as long as it is in the same portion, another blessing need not be said. The Mishna Berurah itself does not subscribe to that opinion. 2) As long as the proper place is open before the person saying the blessing, whether before or after the place he was shown, a second blessing is not required (Mishna Berurah ibid.). 3) When the error was discovered. 4) Then look at the proper place and bless. |
אם הראו להעולה המקום שיקרא ובירך ואחר כך נזכרו שאין זה המקום אלא שבמקום אחר צריכין לקרות בין שכבר התחילו לקרות בין שעדיין לא התחילו אם המקום שצריכין לקרות היה גם כן גלוי לפניו אפילו הוא בעמוד אחר ולאחר המקום שהראו לו אין צריך לברך שנית משום דדעתו היה על המקום שבירך ועל כל מה שנגלה לפניו אבל אם לא היה המקום גלוי לפניו אלא שצריכין לגלול את הספר או אפילו היה המקום נגלה לפניו אלא שהוא קודם להמקום שהראו לו צריך לברך שנית הברכה אשר בחר בנו אבל ברכו לא יאמר שנית ויאמר תחלה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על הברכה הראשונה שבירך לבטלה אם עדיין לא אמר אלא ברוך אתה ה' יסיים למדני חקיך ואם המקום שהוא צריך לקרות הוא למעלה ממקום שהראו לו אבל הוא סמוך באופן שיכולין לקרות לו גם ג' פסוקים ממקום שבירך ולהלן שהכל הוא בפרשת היום יעשו כן ולא יברך שנית |
| 23:19 Each one called up needs to read at least three verses. On Mondays, Thursdays, and also the Shabbat afternoon service, we need to read for everyone (these three) at least ten verses. One reads for the third (aliyah) four verses. After the fact, if we only read for all of them just nine verses, three for each one, the obligation is fulfilled. On Purim, when we only read for all of them just nine verses, that's sufficient, for this (represents) the conclusion of the subject. |
צריך כל העולה לקרות לכל הפחות ג' פסוקים ובשני ובחמישי וכן בשבת במנחה צריכין לקרות לכולם לכל הפחות עשרה פסוקים ויש לקרות להשלישי ד' פסוקים ובדיעבד אם לא קראו לכולם אלא ט' פסוקים שלשה לכל אחד יצאו ובפורים שאין קורין לכולם אלא ט' פסוקים זהו משום דסליק ענינא |
|
23:20 The reader of the Torah should not conclude at a place where there
does not remain from there up to the (next section) portion that is
either open1 or closed,2 at least three verses. if (the person who
received the aliyah) had already made the (final) blessing, after he
concluded with less than three verses to (the beginning) of the passage
for the next aliyah he (the reader) need not start from the previous
verse,3 but just begin from the place where the first one concluded, and
read with him three more verses in the following section. If a section
has in it only two verses, one may stop in between them. If there is a
division in the middle of a verse, as is found in the beginning of ''Pinchas'',
one may stop even at the previous verse.
1) Marked in our Chumashim with a pey - for פתוח ''open''. 2) Marked in our Chumashim with a samech - for סגור ''closed''. 3) In order to make three verses. |
הקורא בתורה לא יסיים במקום שלא ישאר משם עד הפרשה דהיינו פתוחה או סתומה ג' פסוקים לכל הפחות ואם כבר בירך לאחר שסיים בפחות מג' פסוקים סמוך לפרשה הקורא אחריו אינו צריך להתחיל מפסוק שלפניו רק יתחיל ממקום שפסק הראשון ויקרא עמו עוד ג' פסוקים בפרשה שניה ופרשה שאין בה אלא שני פסוקים מותר להפסיק שם אם יש פיסקא באמצע פסוק כגון בתחלת פרשת פנחס מותר לסיים אפילו בפסוק הסמוך לה |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.