Audio by Ushy Fried

219:9 Even though there is no mourning during a festival, we still take the time to comfort him (and this is not considered as mourning, because the mourner is not doing anything) after the festival, at the end of seven days from the burial, even though this still doesn't include the seven days of mourning, his work can be done by others in their homes, and his workers can do his work privately in his home. There is no need to comfort him after the festival for as many days as he was comforted in the festival but one visits him. אף על פי שאין אבלות ברגל מתעסקין בו לנחמו ואין בזה משום אבלות כיון דהאבל לאו מידי קעביד ולאחר הרגל כשיכלו שבעה מיום הקבורה אף על פי שעדיין לא כלו שבעה ימי האבלות מלאכתו נעשית על ידי אחרים בבתיהם ועבדיו עושין לו בצינעא בתוך ביתו ואין צריכין לנחמו אחר הרגל מנין הימים שנחמוהו ברגל אבל מראין לו פנים
220:1 The festival cancels the decrees1 of the seven (days of mourning) and the thirty. How is this ? One who buried his dead (relative) before the festival and started mourning, because the arrival of the festival stops the mourning, even if the burial was on the eve of the festival at a time that meant he started (before the festival) mourning, even if he took his shoes off a short while before the festival, he stops his mourning and this2 is considered for him as if he already carried out the seven days of mourning, and the first day of the festival is (like) the eighth day and is included in the thirty days. Even if the festival eve was on Shabbat, and he heard ''timely'' news close to the evening, even though on Shabbat there is no mourning except for private matters, because he has mourned even though it was only in private also for this the festival cancels the seven.

2) The restrictions of. 1) The festival day is considered as equivalent to the rest of his seven days of mourning.

הרגל מבטל גזירת שבעה וגזירת שלשים כיצד הקובר את מתו קודם הרגל ונהג אבלות כיון שבא הרגל מפסיק את האבלות ואפילו נקבר בערב יום טוב לעת ערב בענין שחל עליו אבלות אפילו שחלץ מנעליו רק שעה מועטת קודם יום טוב מפסיק את האבלות ונחשב לו כאלו כבר נהג אבלות כל שבעה ויום טוב ראשון הוא יום שמיני ומשלים עד שלשים ואפילו אם היה ערב יום טוב ביום שבת ושמע שמועה קרובה סמוך לערב אף על פי שבשבת אין נוהג אלא דברים שבצנעא כיון שנהג אפילו רק בזה גם כן הרגל מבטל את השבעה
220:2 One who accidentally or deliberately did not mourn before the festival, or the dead (person) was buried close to dusk, and one wasn't able to mourn, the festival doesn't cancel (the mourning) and the same law applies to them as for one who buries the dead on a festival. שגג או הזיד ולא נהג אבלות קודם הרגל או שנקבר המת סמוך לחשיכה ולא היה יכול לנהוג אבלות אין הרגל מבטל ודינו כדין קובר מתו ברגל

To subscribe click here. To unsubscribe click here
To learn about our program for Mishna Yomis click here