|
218:2 One who receives a letter informing on the death of a relative and
it does not say if (the death) was within thirty days or after the
thirty, if the writer is not a Torah scholar, one assumes the relative
was alive and did not die until shortly before the letter was written
and one must mourn. However, if the writer is a Torah scholar, one
assumes that it was written after the thirty days, otherwise if he
thought the letter would arrive to him within the thirty days he
wouldn't have written it. However, if (the dead person) was the father
or mother then the custom is to tell (one) immediately and then one must
mourn.
1) See also Chapter 206 |
מי שקבל אגרת שמת קרובו ואינו מבואר בו אם הוא עדיין תוך שלשים או לאחר שלשים אם הכותב אינו בעל תורה מוקמינן להאדם בחזקת חי ואמרינן שלא מת עד סמוך לכתיבת אגרת וחייב להתאבל אבל אם הכותב הוא בעל תורה אמרינן מסתמא הוא לאחר שלשים דאם איתא שהיה אפשר שיגיע האגרת לידו תוך שלשים לא היה כותב בסתם אך אם היה אביו או אמו כיון שהמנהג הוא להודיע מיד חייב להתאבל |
|
219:1 On a Shabbat that falls within the seven (days) one (still)
follows the private restrictions, namely, one is not allowed relations
or to wash. However, in public (the mourning) customs are not observed.
Therefore before ''A Psalm. A poem for the Sabbath day...''1 one puts on
the shoes,2 sits on a (normal) seat,3 and changes the torn garment.4
Studying Torah (is forbidden) as it's done in private, but to go over
the (weekly) Torah portion, two times in the text and once in the
translation5 is allowed, because one is obliged to complete (with the
congegration) the portion just as one has to read the Shema and similar
parts of the daily service.
1) Which signals the start of Shabbat. 2) Leather shoes instead of the slippers one wears during the seven days. 3) Instead of on the floor or on a low seat. 4) The shirt or jumper which is torn as a sign of mourning, usually at the time of the burial. 5) The Aramaic translation by Onkelos, see in Wikipedia Onkelos for more information. | שבת שבתוך השבעה נוהג בו דברים שבצינעא דהיינו שאסור בתשמיש המטה ורחיצה אבל דברים שבפרהסיא אינו נוהג ולכן קודם מזמור שיר ליום השבת נועל את המנעלים ויושב על כסא ומחליף את הבגד הקרוע ותלמוד תורה הוי דבר שבצינעא אבל לחזור את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום מותר דכיון שחייב אדם להשלים פרשיותיו הוי ליה כקורא את שמע וכדומה מסדר היום |
|
219:2 If they called the mourner to come up to the Torah he needs to go,
because if he refused that (is showing mourning) in public, and Rabbenu
Tam was called up every Shabbat for the third aliyah, he became a
mourner and the reader didn't call him and he went up himself, and he
said 'because it was usual for me to be called for the third (aliyah)
every Shabbat, one who sees that I didn't go up today will know that it
was because of my mourning' and that's (mourning) in public.1 Similarly,
if a Cohen is a mourner, and there isn't another Cohen in the synagogue,
one needs to call him. However, it's better that he goes out of the
synagogue before the Torah scroll is brought out. Similarly, if a
mourner has a son to be circumcised, and the custom is that he is
obliged to get an aliyah, one calls him, because if one didn't call him
that (would be mourning) in public. It's better that he isn't (present)
in the synagogue at the time of the Torah reading. (A woman that her
time came2 for her to go to the synagogue on Shabbat during her mourning
days, see Chapter 211:11).
1) A public display of mourning which is forbidden. 2) One week after giving birth so as to say the ''Blessing of Thanksgiving'' - ברכת הגומל. | אם קראו את האבל לעלות לתורה צריך לעלות כי אם היה נמנע הוי דבר שבפרהסיא ורבינו תם היו קורין אותו בכל שבת לשלישי ואירע בו אבילות ולא קראו החזן ועלה הוא מעצמו ואמר כיון שהורגל לקרות שלישי בכל שבת הרואה שאינו עולה היום ידע שהוא מחמת אבלות והוי פרהסיא וכן אם הכהן הוא אבל ואין כהן אחר בבית הכנסת צריכין לקרותו אבל יותר טוב שיצא מבית הכנסת קודם הוצאת הספר תורה וכן אם יש להאבל בן למול והמנהג הוא שהוא מחויב לעלות לתורה יקראוהו דאם לא יקראוהו הוי פרהסיא ויותר טוב שלא יהא בבית הכנסת בשעת קריאת התורה אשה שהגיע זמנה ללכת לבית הכנסת בשבת שבימי אבלה עיין לעיל סימן רי''א סעיף י''א |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here