|
217:2 A child whose relative died1 even if he becomes adult2 during the
seven days, since at the time of the death he was exempt, is freed from
all requirements of mourning, but concerning mourning during the twelve
months for one's father or one's mother, which is to honor them, he
should observe.
1) That he needs to mourn over. 2) Over 13 years and a one day. |
קטן שמת לו מת אפילו הגדיל תוך שבעה כיון שבשעת מיתה היה פטור בטל ממנו כל דין אבלות אך באבלות דשנים עשר חודש על אביו ואמו שהוא משום כבודם יש לו לנהוג |
| 217:3 A sick person who lost a relative that he has to mourn over, and became aware of it, if he became well during the seven days, (he mourns for) the remaining days, similarly in the thirty days he finishes the remaining days, but he doesn't need to make up the days that passed while he was ill, because then he did observe some mourning and this counts towards (the days) and (he is considered as) not having stopped. Also a woman who has (just) given birth, does not need to make up the days that went by during the child-birth, but only finish the days remaining. | חולה שמת לו מת שחייב להתאבל עליו ונודע לו אם הבריא תוך שבעה גומר הימים הנשארים וכן תוך שלשים גומר הימים הנשארים אבל אינו צריך להשלים הימים שעברו בחליו משום דאז נהג גם כן מקצת אבילות ודמי לשבת העולה ואינו מפסיק וכן היולדת גם כן אינה צריכה להשלים הימים שעברו עליה בלידתה רק גומרת הימים הנשארים |
|
218:1 One mourns when told (of the death) by one witness,1 or by one
witness2 (who was told of the death) by another witness, or by a non-Jew
who is not an interested party.
1) Who saw the person die. 2) Who heard from the first witness. | מתאבלין על פי עד אחד ועד מפי עד ובנכרי מסיח לפי תומו |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here