| 205:8 Similarly, one who had a death and (the body) was buried on a festival, one doesn't bring (food to) him, and also after the festival one doesn't bring him because it's already gone by. However, if he was buried on an Intermediate day one does bring him, but he should eat sitting on the bench at the table his normal way because there isn't mourning on the Intermediate days. | וכן מי שמת לו מת ונקבר ביום טוב אין מברין אותו וגם לאחר יום טוב אין מברין אותו כיון שכבר נדחה אבל אם נקבר בחול המועד מברין אותו אלא שאוכל יושב על הספסל אצל השלחן כדרכו כי אין אבילות בחול המועד |
| 205:9 There used to be those who fasted on the anniversary of the death of a Torah sage. | היו נוהגין להתענות ביום מיתת תלמיד חכם |
| 206:1 One who heard of the death of a relative that he is required to mourn for, if (the news) came within thirty (days) and even on the thirtieth day itself, this is called ''timely'' news and one's (garment) is torn. One is obliged to observe seven days of mourning from the day that the news came to him. Also the mourning customary for the thirty (days) one counts from the day of the news. The day of hearing the news has the same laws as for the day of the burial. The same thirty days when the ''timely'' news occurred, we count from the day of burial and not the day of death. | מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב שהוא חייב להתאבל עליו אם באה לו בתוך שלשים ואפילו ביום שלשים עצמו הרי זה שמועה קרובה וקורע וחייב לנהוג שבעה ימי אבלות מיום שהגיעה לו השמועה וגם אבלות שנוהג בשלשים מונה מיום השמועה ויום השמועה דינו כיום הקבורה לכל דבר ואותן השלשים יום שנקראה בהן שמועה קרובה מונה מיום הקבורה ולא מיום המיתה |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here