| 205:2 If he doesn't want to eat during the day until it's night, because the day has gone he is allowed to eat from his own food. Similarly, one who lives alone in a village, and there is no one to send him the meal of condolence, should fast until night-time. In any case, if he can't fast he is not obliged to distress himself, and he can eat of his own food | אם אינו רוצה לאכול ביום עד הלילה כיון שעבר היום הותר לו לאכול משלו ולכן מי שהוא דר יחידי בכפר ואין מי שישלח לו סעודת הבראה נכון שיתענה עד הלילה ומכל מקום אם אינו יכול להתענות אינו מחויב לצער את עצמו ומותר לו לאכול משלו |
|
205:3 A married woman who became a mourner, is forbidden to eat the
first meal from her husband, because he is obliged to feed her, this
(meal) is like hers. Also a hired worker, whose wages include his food,
and becomes a mourner, should not eat the first meal at his employer's
house. However, one who supports an orphan, or his son or daughter
without conditions1 and they became mourners, they can eat of his food
and it's not (considered) of theirs.
1) They are grown up so he has no obligation to feed them. | אשה נשואה שאירעה אבל אסור לה לאכול סעודה הראשונה משל בעלה דכיון שהוא מחויב לזונה שלה היא וכן מי שיש לו שכיר אם אוכל בשכרו ואירעו אבל לא יאכל סעודה הראשונה משל בעל הבית שלו אבל מי שהוא זן יתום או בנו ובתו בלא תנאי ואירעם אבל יכולים לאכול משלו שאין זאת משלהם |
| 205:4 A woman should not be brought food by men, rather women (bring) her meals. | אשה אין לאנשים להברות אותה אלא נשים מברות אותה |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here