Audio by Ushy Fried

204:9 One who heard about a (relative's) death and the congregation has already prayed the evening prayers but it is still day, if he hasn't yet prayed the evening service, he is not pulled after the congregation and this day does count for him.1 However if he has prayed the evening service, that day doesn't count for him, and he (starts) the count of the seven and the thirty from the next day. This ruling is to the strict side and not to be lenient, so if he heard on the thirtieth day after he had prayed the evening service we don't say that it's already night and this is like hearing ''delayed'' news (as will be explained in Ch. 206) which would be easier on him,2 rather we consider it as still day and so this is ''timely'' news and this day is counted if he wants to. Concerning (wearing) Tefillin3 for the rest of the (mourning) days, if he heard after praying the evening service and it's still day, he should put them on the next day without a blessing and (then) cover them, If it was the thirtieth day he should put on Tefillin the next day and bless over them if he wants to. A woman who heard that (a relative) died and the congregation has already prayed the evening service but it's still day, if it's not her custom to pray the evening service she follows after the congregation in the (ruling's) strict interpretation and this day isn't (included) in her count.

1) The congregation closes the day by praying the evening service, but this doesn't affect him, and for him the day isn't over yet until he prays. 2) Since he wouldn't have to mourn at all. 3) A mourner doesn't put on Tefillin.

מי ששמע שמת לו מת וכבר התפללו הצבור ערבית ועדיין הוא יום אם הוא עדיין לא התפלל ערבית אינו נגרר אחר הצבור ואותו היום עולה לו אבל אם התפלל ערבית שוב אינו עולה לו אותו היום ומונה שבעה ושלשים מיום המחרת ודוקא לחומרא אמרינן הכי ולא לקולא שאם שמע ביום שלשים לאחר שהתפלל ערבית לא אמרינן שכבר הוא לילה והוי ליה שמועה רחוקה שיתבאר בסימן ר''ו להקל עליו אלא חשבינן ליה ליום והוי ליה שמועה קרובה ויום זה עולה לו בממה נפשך ולענין תפילין בשאר הימים אם שמע לאחר שהתפלל ערבית ועדיין הוא יום יניחם למחר בלא ברכה ויכסה אותם ואם היה כן ביום שלשים מניח למחר תפילין ומברך עליהם בממה נפשך ואשה ששמעה שמת לה מת וכבר התפללו הצבור ערבית אלא שעדיין הוא יום אם אין דרכה להתפלל ערבית נגררת אחר הצבור לחומרא ואותו היום אינו עולה לה
204:10 At a time of plague, Heaven forbid, it is customary not to mourn, because (everyone) is in a panic, and if the ''anger''1 passed inside thirty days, one needs to mourn then. However if it didn't pass until after thirty or a festival interrupted meanwhile one doesn't need to mourn. (See the Chatam Sofer2 Ch. 342.)

1) The plague is termed ''anger'' because it is considered a sign of Hashem's wrath. 2) Rav Moshe Sofer (Schreiber) born 1763CE in Frankfurt, died 1840CE in Pressburg.

בשעת הדבר רחמנא ליצלן נוהגין שאין מתאבלין משום ביעתותא ואם עבר הזעם בתוך שלשים צריך להתאבל אז אבל אם לא עבר עד לאחר שלשים או שהפסיק הרגל בינתים אינו צריך להתאבל אחר כך עיין חתם סופר סימן שמ''ב
205:1 The mourner on the first day is forbidden to eat the first meal (if prepared) by himself, and it's a mizvah for his neighbours to send him the first meal, and this is called the meal of condolence.1 The meal should start with eggs or lentils which are round and have no opening2 like the mourner who has no mouth.3 After that he is allowed to eat all kinds of food even meat. He is allowed to drink a little wine during the meal in order to help his digestion but not excessively. Some (authorities) say that during the whole of the first day it is forbidden to eat of his own (food) even if he will eat several times on the day.

1) lit. the meal of ''recuperation'' or ''recovery''. 2) lit. no ''mouth''. 3) That is, he can't talk.

האבל ביום הראשון אסור לו לאכול סעודה הראשונה משלו ומצוה על שכניו שישלחו לו לסעודה הראשונה ונקראת סעודת הבראה ותחילת הסעודה תהא בביצים או עדשים שהם עגולים ואין להם פה כמו האבל שאין לו פה ואחר זה מותר לאכול כל מאכל ואפילו בשר מותר לשתות קצת יין בתוך הסעודה כדי לשרות המאכל במעיו אבל לא לרוות יש אומרים דכל היום הראשון אסור לו לאכול משלו אפילו אוכל כמה פעמים ביום

To subscribe click here. To unsubscribe click here
To learn about our program for Mishna Yomis click here