|
194:4 When a man is on the point of dying no one is allowed to leave
him, so that his soul doesn't leave and he's alone, because the soul is
marvelling at the time it leaves the body. It's a mizvah to stand by the
person at the time the soul leaves as it's said:1 ''that he might still
live for ever, and not see the pit. When he sees that wise men die...''
It's proper to gather ten men to be there at the time the soul leaves,
and not engage, Heaven forbid, in idle conversation, rather read from
Torah and Psalms and the other supplications as arranged in the book
Maaver Yovak.2 It's the custom to light candles in the presence of the
dying person.
1) Psalms 49:10-11. 2) Jewish prayers for the sick and the dead, by Aharon Brachya bar Moshe M'Modina, Mantua 1626 CE. |
כיון שנטה אדם למות אין שום אדם רשאי ליפרד ממנו שלא תצא נפשו והוא יחידי מפני שהנפש משתוממת בשעה שיוצאת מן הגוף מצוה לעמוד על האדם בשעת יציאת נשמה שנאמר ויחי עוד לנצח ולא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו וגו' וראוי לקבץ עשרה שיהיו בשעת יציאת נשמה ולא יעסקו חס ושלום בדברים בטלים אלא יעסקו בתורה ובתהלים ובשאר מזמורים כמסודר בספר מעבר יבק ונוהגין להדליק נרות בפני הגוסס |
|
194:5 After the soul has left, one places by his nostrils a light
feather, and if it doesn't move it's known that he's dead. Then we open
the windows. The mourners say ''Righteous Judgement''1 and when they get
to ''blessed is the Judge of truth'' and tear (the garments) as is the
law, as will be explained in the next chapter.
1) Avodah Zarah 18A. | לאחר יציאת נשמה מניחין אצל חוטמו נוצה קלה ואם אינה מתנדנדת בידוע שמת ואז פותחין החלונות והאבלים אומרים צדוק הדין וכשמגיעים לברוך דיין האמת אומרים בשם ומלכות וקורעין כדין שיתבאר בסימן שלאחר זה |
|
194:6 All those standing by the dead one at the time the soul left are
obliged to tear.1 To what is (death) comparable ? To a Torah scroll that
was burnt, for there is no worthless Jew that has no Torah or Mitzvot.
Even on a child that learnt the Bible, or on a woman one is obliged to
tear. Even if the dead person occasionally committed a sin due to
passion, one is obliged to tear (the garment) over him. However, if he
regularly sinned even if it was only due to passion, then he is
considered as one who has left the ways of the congegration, and one
doesn't tear over such a one. This tearing over the dead person (by
those who) aren't mourning over him, rather they tear because they were
standing (by him) at the time the soul left, it's enough to tear just a
little, even at the side or the hem is sufficient.
1) To tear one of the outer garments. |
וכל העומדים על המת בשעת יציאת נשמה חייבין לקרוע הא למה זה דומה לספר תורה שנשרף שאין ריק בישראל שאין בו תורה ומצות ואפילו על קטן שלמד מקרע או על אשה חייבין לקרוע ואפילו היה זה המת לפעמים עושה עבירה לתיאבון חייבין לקרוע עליו אבל אם היה רגיל לעשות עבירה אפילו רק לתיאבון הרי זה בכלל הפורשים מדרכי הצבור שאין קורעין עליו וקריעה זו שעל המת שאין מתאבלין עליו אלא שקורעין מפני שעומדין בשעת יציאת נשמה סגי בקריעה מועטת ואפילו מן הצד או בשולי הבגד סגי |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here