192:10 One who has medicines and his neighbour is ill and needs them, is forbidden to raise their price above the (normal) accepted level. | מי שיש לו סמנים וחבירו חולה וצריך להם אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי |
193:1 When a person is ill, it's a mitzvah on every one to visit him,
since we find that the Holy One, Blessed be He, visited the sick, as
explained our sages, may their memory be for a blessing, in the verse1
''And the Lord appeared to him by the terebinths of Mamre'', teaching us
that He came to him to visit the sick.2 Relatives and friends who are
used to coming to his house frequently, they go to visit him immediately
that they heard he was sick. But strangers, who don't come to his house
regularly, they don't go in immediately, so as not to bring bad luck, by
getting him called an invalid, and they don't go in until after three
days. But if he suddenly became ill, also the strangers come
immediately. Even an important person should go to visit a lesser
person, even several times a day. All who add (visits) are praiseworthy,
as long as they don't disturb the invalid. One who hates (him) shouldn't
visit the invalid he hates, and not comfort him when he's a mourner, so
that people don't think he's happy about his misfortune, however, he's
allowed to accompany him,3 and we aren't concerned that people may say
that he's happy about his misfortune, because this is the end of all
men. (See further in Ch. 207:2, that the invalid doesn't need to stand
even before a ruler, but if he wants to stand one doesn't tell him to
sit.)
1) Genesis 18:1. 2) That is, Avraham, who was still recovering from his circumcision. 3) To accompany the funeral procession carrying his body to the cemetery. | כשחלה האדם מצוה על כל אדם לבקרו שכן מצינו בהקדוש ברוך הוא שמבקר חולים כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה בפסוק וירא אליו ה' באלוני ממרא מלמד שבא אליו לבקר החולה הקרובים והחברים שרגילים ליכנס לביתו תמיד המה הולכים לבקרו מיד כששמעו שהוא חולה אבל הרחוקים שאינם רגילים בביתו לא יכנסו מיד כי היכי דלא ליתרע מזליה להטיל עליו שם חולה ואינם נכנסים עד לאחר שלשה ימים ואם קפץ עליו החולי גם הרחוקים נכנסים מיד אפילו הגדול ילך לבקר את הקטן ואפילו כמה פעמים ביום וכל המוסיף הרי זה משובח ובלבד שלא יהיה לטורח על החולה השונא לא יבקר שונאו החולה ולא ינחמו כשהוא אבל שלא יחשוב ששמח לאידו אבל מותר ללותו וליכא למיחש שיאמרו כי הוא שמח לאידו באשר זהו סוף כל אדם עיין לעיל סימן ר''ז סעיף ב' דהחולה אינו צריך לעמוד אפילו מפני נשיא ואם רוצה לעמוד אין אומרים לו שב |
193:2 When the invalid is lying on the ground, the visitor shouldn't sit
on a chair which is higher than him, because the Divine Presence is
above the head of the invalid, as it was said:1 ''The Lord strengthens
him upon the bed of sickness'' However, when the invalid is lying in
bed, The visitor is allowed to sit on a chair or bench.
1) Psalms 41:4. |
כשהחולה שוכב על הארץ לא ישב המבקר על גבי כסא שגבוה ממנו לפי שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי אבל כשהחולה שוכב במטה מותר להמבקר לישב על כסא וספסל |
To subscribe click here. To unsubscribe
click here
To learn about our program for Mishna Yomis
click here