|
In the winter, 1 we say 2 ''causes the wind to blow and the rain to
fall''. We begin (making this addition) during the Musaph service of
Shemini Atzeret. The sexton (Shamash) announces first: 3 ''causes the
wind to blow and the rain to fall''. If he did not announce, (the
congregation) does not say this during the (individual) quiet Musaph
prayers. A sick person who prays alone at home, and similarly, those who
live in villages where they do not have a minyan, should wait on the
Musaph prayers until the time that they definitely prayed Musaph in the
cities. Then they should also pray Musaph, and say (the phrase) this.
This is said until Musaph of the first day of Pesach; i.e., the
congregation and also the chazan say it still in the (individual) quiet
(Shemoneh Esreh) prayers. On the (aloud) repetition of the (Shemoneh
Esreh) prayers by the chazan, he stops from saying it. Again, also the
congegration does not say (it) during the afternoon prayers, because
already they heard from the chazan that one stopped from saying it. One
who prays alone, should be early to pray then (his) Musaph prayer, to
ensure the chazan has not yet concluded from saying it in the cities,
because one who prays (Musaph) after the chazan has already stopped from
saying it in Musaph, should not say it (''causes the wind to blow...'')
any more. There are places that say in the summer 4 ''causes the wind to
blow and the dew to fall''. 5 The sexton (in these places) announces
this before Musaph on the first day of Pesach. Then (the congregation)
starts to say this also in the quiet (individual) Musaph and stops
saying ''and the rain to fall''.
1) In the second blessing of the Shemoneh Esreh. 2) Praising G-d, who ... 3) Before the congregation starts the Shemoneh Esreh. 4) Instead of ''causes the wind to blow...'' 5) Praising G-d for granting us dew. |
בחורף אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם ומתחילין במוסף של שמיני עצרת השמש מכריז מקודם משיב הרוח ומוריד הגשם ואם לא הכריז אין אומרים אותו אז בתפלת המוסף שבלחש וחולה שמתפלל ביחידות בבית וכן בני הכפרים שאין להם מנין ימתינו בתפלת מוסף עד השעה שבודאי התפללו בעיירות מוסף ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו ואומרים אותו עד מוסף יום א' של פסח דהיינו שהציבור גם השליח צבור אומרים אותו עוד בתפלת הלחש ובחזרת תפלת השליח צבור פוסק מלאמרו ושוב גם הצבור אין אומרים במנחה כיון שכבר שמעו מהשליח צבור שפסק מלאמרו ומי שמתפלל ביחידות יקדים להתפלל אז תפלת המוסף בכדי שעדיין לא פסק השליח צבור מלאמרו בעיירות כי מי שהוא מתפלל לאחר שכבר פסק השליח צבור לאומרו במוסף אינו אומרו עוד יש מקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל ויכריז כן השמש קודם מוסף יום ראשון של פסח ואז מתחילין לומר כן גם בלחש במוסף ופוסקין מלומר מוריד הגשם |
|
19:2 One erred and did not say ''causes the wind to blow and the rain to
fall'': If one remembered before saying the blessing 1 ''...revives the
dead'', one says (it) at the place (where) one remembered. However, it
should not be in the middle of a concept; for example, if one remembered
after one said ''He fulfills His trust'', one should also say ''to those
who sleep in the dust''. Then one (can) say ''causes the wind to
blow...'' (and then) ''Who is like you...''. 2 Or, if one wants, one can
say all of it, ''causes the wind to blow and the rain to fall'', (and)
''He sustains the living...''. However, if one did not remember until
after one concluded the blessing ''revives the dead'', one needs to
return to the beginning of the Shemoneh Esreh prayers. 3 (It is not
sufficient to begin from (the second blessing) ''You are mighty'', since
the first three blessings, are considered as one, in this regard, so if
one concluded a blessing improperly one needs to return to the start of
the Shemoneh Esreh.) If one erred during the (first day) Pesach evening
service, or the morning, or Musaph, and did not say this (phrase), one
does not need to repeat.
1) The second blessing in the Shemoneh Esreh. 2) If one remembers the omission of ''causes the wind to blow...'' after saying the phrase ''And you are faithful to revive the dead'', one should say ''causes the wind to blow...'', and then repeat the latter phrase (Mishna Berurah 114:29). 3) The Shulchan Aruch, Orach Chayim 114:6 states that even if a person has already concluded the blessing ''revives the dead'', as long as one has not begun the following blessing, ''You are holy'', one may say ''causes the wind to blow and the rain to fall''. This prevents one from being forced to begin one's prayers again. The Shulchan Aruch HaRav and Mishna Berurah accept this decision. |
טעה ולא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים אומר במקום שנזכר רק שלא יהא באמצע ענין כגון אם נזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו אומר גם כן לישני עפר ואומר משיב הרוח וכו מי כמוך וכו ואם רוצה יכול לומר לגמרי משיב הרוח ומריד הגשם מכלכל חיים וכו אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים צריך לחזור לראש תפלת שמנה עשרה ולא סגי שיתחיל אתה גבור כי ג' ברכות הראשונות כחדא חשיבי לענין זה שאם סיים הברכה שלא כהוגן צריך לחזור לראש התפלה טעה במעריב של פסח או בשחרית או במוסף ולא אמרו אין צריך לחזור |
|
19:3 In the places where they say in the summer ''causes the wind to
blow and the dew to fall'', if one erred and said (that) in the winter
as well: 1 If one did not remember until after one said 2 ''Blessed are
you, O Lord'', one finishes the blessing ''revives the dead''. One need
not start again because one (did not) mention rain, since one already
mentioned dew. However, if one did remember before one said (G-d's)
name, one should say, at the conclusion of a concept, ''the rain to
fall''.
1) Instead of ''...and the rain to fall'' as required. 2) The concluding blessing. |
במקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל אם טעה ואמר כן גם בחורף אם לא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה גומר הברכה מחיה המתים ואין צריך לחזור בשביל הזכרת גשם כיון שכבר זכר טל ואך אם נזכר מקודם שאמר את השם אומר במקום דסלקא ענינא מוריד הגשם |
To subscribe click here. To unsubscribe click here.